המערכה בזירה הירדנית בששת הימים

בימים אלה לפני חמישים שנה התחממה הזירה הירדנית והחלו הכנות למלחמה בחזית זו. סא"ל מיל' בעז זלמנוביץ, חוקר במחלקה להיסטוריה, מתארח במסע בזמן אל מלחמת ששת הימים

 

המערכה בזירה הירדנית בששת הימים

בכירי צה"ל ושר הביטחון לאחר שחרור הכותל בששת הימים - באדיבות ארכיון צה"ל ו"במחנה"

ברוב תקופת הכוננות הופנתה תשומת הלב לעבר מצרים, אך בעקבות הסכם ההגנה בין ירדן למצרים, שנחתם ב־30במאי, ניתנה עדיפות גם לירדן. צה"ל החל לעדכן את התכנונים ההתקפיים לחזית הירדנית, אף כי העדיף שלא להיקלע למלחמה במספר חזיתות, אם וכאשר זו תפרוץ. אולם כאשר פתח הצבא הירדני באש ב-5 ביוני, עבר צה״ל למתקפה גם בזירה זו; ופעולותיו, שהיו מוגבלות בתחילה להסרת איומים מידיים, התפתחו עד כדי כיבוש הגדה המערבית כולה. הצבא הירדני החל בירי ארטילרי ומרגמות. בעקבות ההחרפה בצהריים עם הפעלת חיל האוויר הירדני ותפיסת ארמון הנציב, התגבשה הכרה כי פעילות הירדנים חורגת מסמליות ומחייבת תגובה התקפית. בשעה 12:30 הורה המצפ״ע לחיל האוויר להשמיד את חיל האוויר הירדני ולפיקוד הצפון לטהר את המרחב הארטילרי בגזרת יעבד-ג'נין, שסיכן את שדה התעופה רמת דוד.

הלחימה באזור ירושלים

הלחימה בירושלים החלה כאשר הצטוותה החטיבה הירושלמית 16, בפיקודו של אל"ם אליעזר אמיתי, לתקוף-נגד בגזרת ארמון הנציב. באותה עת העמיד המצפ״ע לפיקוד המרכז גדוד אחד מחטיבת הצנחנים 55, שבפיקוד אל"מ מוטה גור, מחשש גובר לגורל הר הצופים. כמעט במקביל הורה להפעיל את חטיבת שריון הראל 10, בפיקוד של אל"ם אורי בן-ארי, דרך הפרוזדור לעבר השטח החיוני (תל אל-פול), כדי לחבור אל הר הצופים ולנתק את ציר ירושלים המערבית-רמאללה. בצהרים, בעוד חטיבה 10 עולה לכיוון הפרוזדור, וחטיבה 10 נלחמת במרחב ארמון הנציב ורמת רחל הוכפפה לפיקוד המרכז חטיבה 55 כולה, במגמה להבקיע את המערך הירדני בצפון ירושלים ולהתחבר להר הצופים מכיוון שיח' ג׳ראח. על דעת אלוף פיקוד המרכז, אלוף עוזי נרקיס הוכתבה המשימה הבאה לכוחות חטיבה 55: כיבוש בית הספר לשוטרים, גבעת התחמושת, שיח' ג׳ראח, השכונה האמריקאית ואדי ג׳וז, כדי להתחבר עם הר הצופים ולהיות בכוננות לכבוש את העיר העתיקה. בערב נכנסה חטיבה 10 לפעולה בגזרת הפרוזדור. כוחותיה הבקיעו לעבר רכס נבי סמואל בארבע הצירים, וחרף המאבק הקשה בתוואי הקרקע ההררית, בשדות המוקשים ובאויב, הצליח חלוץ החטיבה לחסום את ציר ירושלים-רמאללה. גדודי חטיבה 55 ניהלו מהשעה02:15 קרבות עקובים מדם בצפון הקו העירוני בירושלים והשלימו בצהרי ה-6 ביוני את משימותיהם עם נפגעים רבים.

בשעות הצהרים של ה-6 ביוני בשדה התעופה עטרות חברו כוחות חטיבה 10  לכוח החוד של חטיבה 4, בפיקודו של אל"ם משה יטבת, שהגיעה עד אל מבואות רמאללה,בנצלה את הצלחתה הרבה בכיבוש מובלעת לטרון. עד לשעות אחר הצהריים של ה-6 ביוני, השלימו כוחות פיקוד המרכז ופיקוד הצפון את שלב א׳ של התכנית המבצעית ״פרגול״ בהצלחה מעבר למצופה, אם גם לאלפי התכנון המקורי. בעקבות זאת החליט האויב לסגת. ניסיון לכבוש בליל 7-6 ביוני את רכס אוגוסטה ויקטוריה, על-ידי כוחות מחטיבה 55 בסיוע טנקים, נכשל, בשל טעות בניווט ובשל מידע מוטעה, לפיו מתַגבר האויב את הגזרה בכוחות שריון ניכרים. חטיבה 55 יצאה עם בוקר 7 ביוני לכבוש את רכס אוגוסטה ויקטוריה, כשלב מכין לשחרור ירושלים העתיקה. לאחר מכן חדרו הצנחנים דרך שער האריות לעיר העתיקה, ולאחר שהניפו, בשעה 10:00, את דגל ישראל על הכותל המערבי, פתחו בסריקת העיר, בשיתוף כוחות מחטיבה 16 שנכנסו לעיר העתיקה דרך שער האשפות.

גזרת צפון הגדה

בליל 6-5 ביוני הניע האויב את עתודותיו לגב ההר. חטיבת השריון  הירדנית 40 עלתה לעבר צפון-השומרון והתייצבה בשחר ה-6 ביוני בעמק דותן, התכתשה עם כוחות חטיבת השריון 45, בפיקודו של סא"ל משה בר-כוכבא, בצומת קבטיה ובסביבתה. בעוד כוחות חטיבה 9, בפיקוד של אל"ם אהרון אבנון, משלימים את כיבוש ג׳נין, ספגה חטיבה 45 אבדות כבדות. בשלב זה נכנסו ללחימה ותרמו תרומה מכרעת כוחות החטיבה המשוריינת 37, בפיקודו של אל"ם אורי רום. הכוחות בצפון השומרון פעלו  במסגרת אוגדה 36 בפיקודו של אלוף אלעד פלד, שנועדו בתחילה ללחימה בגולן.

כיבוש כל הגדה

בפני הדרג המדיני והמטכ"ל עמדו עתה הכרעות כמו קביעת שיטת ההשתלטות על הגדה המערבית כולה, האם בשלב אחד או במספר שלבים. גורם הזמן, בעיקר הקפאת המצב על-ידי מועצת הביטחון, קיבל יתר תוקף. בפקודה מס׳ 2 למבצע "נחשונים", כתב אג״ם-מבצעים ב-6 ביוני בערב לראשונה על כוונה מוצהרת לכיבוש הגדה המערבית, אך עד גב ההר בלבד, ולמחרת בבוקר תיקן : לכבוש את הגדה המערבית כולה ולאבטח את המורדות אל הירדן.

ב-7 ביוני כבשה חטיבה 10 את העיר יריחו. בשלב זה נאסר על חטיבות 10 ו-45 לפוצץ את גשרי הירדן, כדי שלא למנוע את תנועת תושבי הגדה המערבית מזרחה. במקביל, אושר לחטיבה 16 לכבוש את הר חברון. עד רדת החשיכה הצליחו כוחותיה, בלא התנגדות של ממש, לשחרר את גוש עציון. למחרת, 8 ביוני, כבשו את חברון ובשעה 10:30 חברו עם כוחות גוש לכיש דרומית לד׳הריה. בשעה 13:00, הושלם פיצוצם של גשרי הירדן. הכוחות שנותרו בגדה המערבית הוכפפו לפיקוד המרכז לצורך השלטת ממשל צבאי.

לסיכום, צה״ל הצליח לכבוש את הגדה המערבית כולה תוך שלוש יממות. התפתחות המערכה כנגד ירדן הושפעה מהמתרחש בזירה המצרית ובזירה הסורית, ומרצון הדרג המדיני לדחות את המלחמה בזירה הירדנית עד להכרעה בחזית המצרית ולמנוע, ככל האפשר, פגיעה בעיר העתיקה של ירושלים ובאוכלוסייה האזרחית.

מבוסס על 'לכבוש את ההר – המערכה בזירה הירדנית' בהוצאת המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון ומודן.

אולי יעניין אותך גם