בישראל מעריכים: האיראנים משפרים את יכולת ייצור הטילים המדויקים

בכירים במערכת הביטחון הישראלית מעריכים כי החלטה אמריקאי סופית בנושא הסכם הגרעין עם איראן תתקבל רק בהתאם לאינטרסים של ארה"ב. עוד נקודה לדאגה – האיראנים משפרים את יכולת ייצור הטילים המדויקים ומעוניינים להעביר אמצעי לחימה אלו לארגוני טרור בעיראק, לבנון, סוריה, תימן וגם לעזה

בישראל מעריכים: האיראנים משפרים את יכולת ייצור הטילים המדויקים

מתוך מצעד צבאי בטהרן, אפריל 2017 (צילום: AP)

במערכת הביטחון הישראלית סבורים כי למרות הצהרותיו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בדבר רצונו בשינוי הסכם הגרעין עם איראן, לא ניתן יהיה להביא לשינוי ההסכם שלא באמצעות משבר עם איראן. ההחלטה, מעריכים בצה"ל, תתקבל לבסוף על ידי טראמפ בהתאם לאינטרסים של ארצות הברית.

בצמרת האיראנית שורר קונצנזוס באשר לנחיצותו של הסכם הגרעין, ועל אף הרוחות המנשבות מוושינגטון, כאמור, בישראל מעריכים שלא ניתן יהיה לשנות את ההסכם בהסכמה עם האיראנים. זאת למרות שישראל  הביעה ועדיין מביעה התנגדות להסכם העמום, שמאפשר לאיראן להמשיך במחקר ובפיתוח בתחום ההעשרה הגרעינית, לפתח טילים ארוכי טווח ולאיים על העולם.

נושא שמטריד את ישראל לא פחות, בהקשר האיראני, הוא התעשייה הצבאית של איראן, ששמה לה למטרה לפתח יכולות דיוק של טילים, יכולות ניווט מתקדמות ושיפורי טווח. כידוע, האיראנים מספקים אמצעי לחימה לארגוני טרור בתימן, עיראק, לבנון וסוריה, והיו מעוניינים להעביר נשק גם לרצועת עזה. רק בשנה האחרונה ביצעו האיראנים כמאה טיסות בחודש לשם העברת אמצעי לחימה.

במסגרת התעשייה הצבאית, מפתחים האיראנים טילים המכונים "טילי רעד", שמניסויים שנערכו התברר כי הם פוגעים ברדיוס של עשרות מטרים. על מנת לייצר טילים מסוג זה, לוקחים האיראנים רקטה "טיפשה" ומעבירים אותה תהליך שהופך אותה לטיל מדויק. על פי ההערכות בצה"ל, התהליך הזה עובד, ואף עובד היטב.

בכירים בישראל ציינו לא פעם לאחרונה כי מבחינתה של ישראל מדובר בקו אדום, ולפני כשלושה שבועות פורסם בתקשורת הזרה כי ישראל תקפה מתקן לייצור טילים מדויקים בסוריה. על פי ההערכות בצה"ל, לא קיים מתקן דומה נוסף בסוריה או בלבנון כעת, אם כי יש כוונה איראנית לבנות מפעלים כאלה. על פי ההערכות הצבא, בשלב זה אין עדיין גם שדה תעופה איראני בסוריה, והדבר הוא בגדר רעיון בלבד.  ניתן רק להניח שלו ישראל הייתה זו שתקפה את המפעל בסוריה, הדבר נעשה על בסיס מודיעין מדויק שלפיו המפעל נמצא בשלבים אחרונים של בנייה לפני הפיכתו למבצעי.

על פי דיווחים שונים, והתבטאויות של בכירים בישראל, ישראל ביצעה בשנים האחרונות עשרות תקיפות במסגרת מה שמכונה המב"מ, המערכה שבין המלחמות, במטרה למנוע העברת אמצעי לחימה מתקדמים לידי ארגוני טרור, ועל מנת להרחיק מלחמה.

הפעילות הישראלית הפעילה את מערך ההגנה האווירית הסורי. במקרה אחד שפורסם, בחודש מרץ, שיגרו הסורים טיל נ"מ לעבר מטוסים ישראלים. מכיוון שטיל היה אמור לפגוע בשטח ישראל, שיגרו לוחמי מערך ההגנה האווירית הישראלי טיל חץ במטרה ליירטו. כתוצאה מכך, נאצלה ישראל להודות בתקיפה בסוריה. ואולם, אין זו הפעם היחידה שבה שוגרו טילי נ"מ סוריים לאוויר - השיגורים הם לעיתים לעבר מטוסים ישראלים, ובמקרים אחרים לעבר להקות ציפורים. יחד עם זאת, בשום שלב לא היה מקרה שבו כלי טיס ישראלי, מאויש או לא מאויש, היה בסיכון.

חשוב להדגיש כי בניגוד לדיווחים והתבטאויות שונות, אין כעת כוחות של משמרות המהפכה האיראניים על הגבול הישראלי. ישראל מתעקשת על מניעת כניסת כוחות חמושים למרחק של 5 ק"מ מגבולה, ומעוניינת להביא למניעת כניסת כוחות איראניים עד כביש דרעא-דמשק, במרחק של כ-40 ק"מ מהגבול.

בישראל, אגב, שותפים להערכה שלפיה איראן לא שיגרה בימים האחרונים את טיל החורמשאר שמסוגל להגיע לטווח של כ-2,000 ק"מ. הצילומים שפורסמו באיראן, כך על פי ההערכות בישראל, הם מניסוי שנערך בינואר ונכשל חלקית.

גורם משפיע נוסף באזור הוא הרוסים, שהגיעו לסוריה בשלהי 2015. בישראל הביעו בתחילה דאגה מתמיכתה של רוסיה בציר השיעי – שמובל על ידי איראן, אסד וחיזבאללה, אך מציינים כי רוסיה ממש אינה חלק מהציר השיעי. האינטרסים הכלכליים הרוסיים, כמו גם רצונה של רוסיה להשפיע באזור, מתנגשים עם האינטרסים האיראניים, ויתכן ששתי המדינות הללו בדרך להתנגשות. מצב זה אינו בהכרח רע לישראל, והתקווה במערכת הביטחון היא שישראל תרוויח מכך.

עולה הסיכון לעימות מול חיזבאללה על רקע פעולות ישראליות

בישראל מעריכים עוד כי חיזבאללה מורתע מאוד מישראל, ולפיכך אין בכוונתו לפתוח עימה מערכה יזומה. ואולם, למרות שהסבירות למהלך יזום של עימות מכיוון חיזבאללה נמוכה, על פי ההערכות, הסיכון למיסקלקולציה בין ישראל לחיזבאללה, בין היתר כתוצאה מפעולה ישראלית למניעת התעצמות הארגון, עולה. אירוע מסוג זה עלול להביא לפתיחתו של עימות.

בישראל מזהים חידוש נוסף בעמדתו של חיזבאללה. על פי ההערכות העדכניות בצה"ל, חיזבאללה יהיה מעוניין דווקא במערכה קצרה עם ישראל, ולא ארוכה, שבמהלכה יפתיע את ישראל. בחיזבאללה חושבים כי יוכלו לעצור את העימות במועד שיתאים להם. לפי מערכת הביטחון, נסראללה שוגה בגישתו שלפיה יוכל לעצור את המערכה מול ישראל בכל עת שיבחר. יחד עם זאת, סבורים בצה"ל כי במערכה מול חיזבאללה יחווה העורף הישראלי חוויה קשה מאוד, שלא הייתה אפילו בזמן מלחמת העצמאות.

נושא נוסף שהטריד את ישראל ואת העולם בשנים האחרונות הוא סוגיית המדינה האסלאמית. לאור הפסדי דאעש בקרבות, ובעיקר הודות לתקיפות הקואליציה, עבר הארגון מרעיון של חליפות טריטוריאלית בסוריה ובעיראק לחליפות רעיונית, שבמסגרתה הם קוראים לתומכיהם לבצע  פיגועים במקום מושבם באירופה, ולא להגיע עוד לאזורי הלחימה. בעניין זה, לישראל יש השפעה מכרעת, והודות למודיעין הישראלי המצוין שהועבר למדינות שונות,  סוכלו עשרות פיגועים ברחבי העולם, וחיים של רבים ניצלו. העברת המודיעין הזו נעשית, כמובן, בחשאיות דרך ארגוני הביון השונים.

כמו כן, למרות הכאוס במזרח התיכון, בתקופה האחרונה ישנו מפגש אינטרסים בין ישראל לבין מדינות מתונות בעולם הערבי, שבמסגרתו מועבר ומתקבל מידע, ואף מתקיים שיתוף פעולה עם מדינות אלה, לרוב מתחת לרדאר התקשורתי.

אך בישראל לא רואים את המתינות בעולם הערבי רק במדינות שנחשבות למתונות. בנאומו באו"ם בשבוע שעבר, פנה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעם האיראני בפרסית, והדגיש בפניו כי הוא לא אויב ישראל. הפנייה מבוססת על ההערכה במערכת הביטחון שלפיה בציבור האיראני יש דווקא רוב מוחלט למתונים, שמעוניינים בשיפור הכלכלה וטיפול בענייני הפנים. בהקשר זה חשוב להדגיש את חילוקי הדעות בצמרת האיראנית, כאשר המנהיג העליון של איראן, עלי ח'מינאי, מוביל את הקו השמרני והאלים במשטר, בעוד שהנשיא חסן רוחאני דווקא מעוניין בעת הזו להתמקד בענייני הפנים ובכלכלה.

המצב ההומניטרי בעזה – עלול להוביל להתפרצות אלימה

זירה נוספת שמטרידה את צה"ל אף יותר היא רצועת עזה. בצה"ל מזהירים כבר תקופה ארוכה כי המצב ההומניטארי הקשה ברצועה, ובעיקר חשש כבד מפני התפרצות מגפות, עלול להוביל להתפרצות של אלימות נגד ישראל. חמאס ברצועה, בראשות יחיא סינוואר, ממשיך להשקיע משאבים רבים בהתעצמות לקראת עימות אפשרי עם ישראל. החידוש שמזהים במערכת הביטחון היא שהארגון משקיע יותר במנהרות ההגנתיות, בתוך רצועת עזה, ופחות במנהרות ההתקפיות לכיוון שטח ישראל (המנהרות ההתקפיות הן שהביאו את ישראל לבנות בימים אלה את המכשול הגדול מתחת ומעל לפני הקרקע סביב רצועת עזה).

מעבר לכך שישראל בונה את המכשול סביב הרצועה, ובכך מנסה לשלול מחמאס את היכולת לפעול כנגדה באמצעות מנהרות התקפיות, ההבנה בצמרת החמאס היא שחייל ישראלי חטוף במנהרה בתוך הרצועה (כמו סגן הדר גולדין ז"ל וסמ"ר אורון שאול ז"ל, המוחזקים עדיין ברצועה), משרת אותם יותר מאשר חיילים הרוגים בשטח ישראל לאחר חדירה במנהרה התקפית. לאור זאת, מתחזקת ההערכה בצה"ל שלפיה בניית המכשול סביב הרצועה לא תוביל לעימות.

לאור החשש מעימות כתוצאה מהמצב ההומניטרי הקשה, בכירים בצה"ל תומכים ברעיון של כניסת פועלים מרצועת עזה לישראל במטרה לשפר את המצב הכלכלי ברצועה, ובכך להרחיק עימות. יש מי שסבור שזהו סיכון ביטחוני שניתן לקחת בעת הנוכחית.

אולי יעניין אותך גם