NexTech 2017: "מידע מדויק, מלא ומרוכז וממוקד"

בכנס NexTexh התייחסו בכירים מהתעשייה והאקדמיה לטכנולוגיות מתקדמות כגון עיבוד מידע, סייבר, מערכות אוטונומיות ועוד

מתוך הכנס (צילום: טישה מיילס)

בשנה הבאה תפתח רפאל מרכז מחקר ופיתוח חדש בבאר שבע, שבו יעסקו בעיקר במערכות אוטונומיות מתקדמות ובתחומי סייבר. סגן נשיא רפאל ד"ר רן גוזלי הודיע על כך בהרצאתו בכנס, שבה סקר את תחומי העיסוק המגוונים של חברת רפאל, שבה עובדים כיום 7,200 עובדים, בעיקר בצפון הארץ, ולה כ-30 חברות בנות. באחרונה יש כוונה ברפאל לפרוס את יחידותיה בכל רחבי הארץ. רפאל פיתחה את מערכות 'כיפת ברזל' ו'מעיל רוח', שתי מערכות שהוכיחו עצמן מבצעית בישראל ועתה מבוקשות בארה"ב. הדברים נאמרו בכנס NexTech 2017 שהתקיים בפארק ההייטק גב ים בבאר שבע, ביוזמת סייברטק בשיתוף פארק ההייטק גב ים, אוניברסיטת בן גוריון והעיר בשאר שבע.

פרופסור שמואל שפירא, ראש המכון הביולוגי בנס ציונה, אמר בהופעה פומבית נדירה, בכנס, כי פרסומים מדעיים רציניים בכתבי עת רציניים ומוערכים הם עניין חיובי, אלא שעלולה להיות בהם סכנה אמיתית בשימוש להרע, והיו דברים מעולם. לטענתו, באחרונה אירעו כמה מקרים של פרסומים מדעיים בכתבי עת, אלא שהתברר כי פרסומים מסוג זה עלולים לגרום נזק אם יפלו לידיים הבלתי נכונות. המכון הביולוגי בנס ציונה, שייעודו המרכזי כוננות מפני איומים לא קונבנציונליים בתחומי הכימיה והביולוגיה, מקדיש מאמצים גם בתחום הזה של מניעת זליגת ידע מה'טובים' ל'רעים'. פרופסור שפירא הביא דוגמאות. "למשל, פורסם מחקר מדעי על רעלן חזק, בוטולינום, ששימוש לא נכון בו עלול לגרום לפגיעה באברי הנשימה. מחלת אבעבועות שחורות נעלמה מן העולם. והנה חוקר פרסם מאמר שבו הציע נוסחה לבנייה מחדש של וירוס אבעבועות סוסים". הוא הוסיף ואמר כי "הטענה שלנו היא כי חוקר מ'הרעים' יכול ללמוד ממאמר כזה איך ליצור וירוס של מחלת האבעבועות שתפגע לא בסוסים אלא בבני אדם. מה הפתרון? אומר פרופ' שפירא: "מודעות ואחריות בפרסומים מדעיים".

ד"ר אבנר פריאל מאלביט מערכות תיאר מצב שבו מתרחש אירוע וצריך לקבל החלטות לתגובות. כמות עצומה של מידע מגיע למרכז בקרה או לחמ"ל משפע של סנסורים – מצלמות, מכ"ם, מיקרופונים, טלפונים סלולריים, פייסבוק וטוויטר ועוד מקורות מידע. "מה עושים עם כל המידע האדיר הזה? בשלב הראשון חובה לבצע היתוך של המידע כדי לתת למחליטים תמונת מצב של המתרחש. בשלב השני מפתחים מערכות בעלות יכולות קוגניטיביות, כאלו שבעזרת בינה מלאכותית יתנהגו בדומה להתנהגות של בני אדם.

"עיבוד זה של המידע הוא שיתן למחליטים את היכולת להבין את המתרחש ולקבל החלטות מהירות על בסיס מידע מדויק, מלא ומרוכז וממוקד", סיכם ד"ר פריאל.  

ד"ר ניסן משכיל מהתעשיה האווירית הרצה על בידול של סוגי תקיפת סייבר וחקר השכבות השונות של מתקפת כדי להבין את סוג התקיפה וכך לתכנן הגנה ושמירה על ביטחון סייבר.

יעל דובינסקי מחברת NESS סקרה תחומי עיסוק חדשניים של החברה, שעיקרם יצירת חיבור בין מקורות מידע אצל הלקוח. כדוגמה, בתחום התחבורה והכבישים מתקבל מידע ממצלמות, מרמזורים ומחיישנים, וחברת NESS מציעה ללקוח לבצע היתוך של שפע המידע  כדי שהחברה תוכל לקבל החלטות מושכלות.

ועוד חשיפה בכנס בפארק גב ים בבאר שבע: צביקה גולדנר מחברת BGR ROBOTICS הציג את הכלי התת-ימי הבלתי מאויש הראשון בישראל. הכלי פותח במעבד הרובוטיקה באוניברסיטת בן גוריון ושמו מתאים לבאר שבע – VYDRO CAMEL. לצוללת הבלתי מאוישית הזו יישומים אזרחיים וצבאיים כמו מיפוי וסריקה קרקעית הים. יש לה יכולות ייחודיות כמו צלילה אנכית כלפי מטה, יכולות תמרון, וניתן להתקין בה חיישנים שונים, מצלמה וזרוע עבודה.  

בכנס הרצה גם בן גלעד מהסניף הישראלי של חברת הענק הבינלאומית TATA, שחתמה על הסכם שת"פ עם אוניברסיטת בן גוריון. החברה שותפה למחקרים בתחומי רובוטיקה, אוטומציה ובינה מלאכותית, וגם בתחום החדשני והמרתק של טיפול באזרחים ותיקים. מדובר ביצירת סביבת עבודה מוגנת שתאפשר להם חיים ותפקוד חיוביים בביתם. 

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA