הקרבות בעזה ובבאר שבע לפני 100 שנה

שחזור של כיבוש באר-שבע על ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה בסיוע כוחות מאוסטרליה וניו-זילנד נערך השבוע בנוכחות ראש ממשלת אוסטרליה. תזכורת לקרבות של אז על עזה ובאר שבע מביא בטורו השבועי אפרים לפיד

 

הקרבות בעזה ובבאר שבע לפני 100 שנה

שחזור קרב הפרשים האוסטרלים בבאר שבע אוקטובר 2017 (צילום: באדיבות קרן היסוד)

באר שבע הוקמה על ידי העות'מנים סביב שנת 1900, על הגדה הצפונית של נחל באר שבע.

עם תחילת המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה בין הצבא הבריטי לקואליציה  העות'מאנית-גרמנית והמשכה במערכה על סיני וארץ ישראל הפכה באר שבע מרכז לוגיסטי-צבאי חשוב ואוכלוסייתה גדלה פי ארבעה. בקרבתה הוקם שדה התעופה הראשון בארץ ישראל. באוקטובר 1915, לאחר תשעה חודשי סלילה הגיעה המסילה המזרחית העות'מאנית לבאר שבע, ונחנכה תחנת רכבת בעיר. הרכבת חיברה את המרכז הלוגיסטי למרכז וצפון הארץ.

הקרב על באר שבע התנהל לאחר כישלון הבריטים בקרב עזה הראשון והכושל בפיקוד גנרל מאריי. לאחר ההפסד הצורב מונה למפקד הצבא הגנרל אדמונד אלנבי, שלחם קודם בחזית צרפת. הוא קיבל צבא מובס ומדוכדך, הסב אותו מקצועית ומוראלית, כדי להביס אויב אימתני ומנצח. בראש הכוח הצבאי הגרמני המיומן והמצויד בעזה עמד הגנרל קרס פון קרסנשטיין. החיילים העות'מנים שלחמו אתו הוכיחו כישורי שדאות, חיילות וקשיחות בסיסית שעלו על אלו שהפגין החייל הבריטי. גנרל אלנבי הוביל תהליך שיקום וחזרה לכשירות בחיל המשלוח, החדיר רוח הלחימה במפקדים ובחיילים ובניגוד לקודמו, בחר בדרך של תחבולנות והעזה. במקום לתקוף את עזה, בחר להשקיע את המאמץ העיקרי דווקא בכיבוש באר-שבע ולפשוט על עזה כפעולת הסחה  מפתיעה להטעיית הצבא העות'ומני.

בהקדמה של מח"ט הצנחנים אל"מ (לימים תא"ל) אמיר ברעם לספר "הלחימה על ארץ ישראל 1917" הוא כתב כי "הקרקע הבוגדנית והמתעתעת של חבל הבשור, המוכרת מהתרגילים בצאלים, בשילוב מושכל של עמדות לחימה מאוישות במקלעי 'מקסים' גרמניים (MG08) שכיסו שטחי השמדה מטווחים מראש על-ידי תותחים מסוג 'הוצ'קיס' נגררים על-ידי פרדות – נטרלו את יתרונו של התוקף הבריטי ועשו שמות בלוחמיו".

הלקח הנצחי שהוכח גם בקרב זה היה כי עדיפות טכנולוגית בנשק, חיל נייד ויתרון מספרי של התוקף עלולים להפוך לחסרי משמעות בגלל תנאי הקרקע – הגורם היציב והקבוע ביותר בשדה הקרב. התכסית האורבאנית והצפופה של ימינו החליפה את 'הבוקאז' העזתי של 1917, של משוכות צבר (סברס) צפופות, ונוצלו היטב על-ידי המגן.

הקרב המכריע במהלך מלחמת העולם הראשונה לכיבוש באר שבע מידי הטורקים התחולל ב-31 באוקטובר 1917 בין יחידות צבא מחיל המשלוח המצרי של האימפריה הבריטית בפיקודו של פילדמרשל אדמונד אלנבי לבין צבא האימפריה העות'מנית (הטורקית) בפיקודו של איסמט אינני ובסיוע יחידות מיוחדות מצבא הקיסרות הגרמנית. ההתקפה הבריטית על באר שבע הפתיעה את העות'מנים. הם ציפו להתקפה בגזרת עזה. הבריטים, לאחר מסע לילי מזורז, כיתרו את באר שבע, הגיחו במזרחה, האגף הפחות מוגן, פרצו את קווי ההגנה העות'מנים וכבשו אותה בהתקפת פרשים מאוסטרליה וניו זילנד (אנזא"ק), אשר רכבו במהירות כ-8 ק"מ כדי להקדים את הטורקים שהחלו לפוצץ את בורות המים באזור. הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים, שתנאי השטח המדברי היו מוכרים להם, הובילו את ההתקפה. ארבעה ימים הם רכבו בסתר על סוסים עד שהגיעו לפאתי באר שבע. הטורקים המופתעים ניסו לעצור את הרוכבים בירי פגזי תותחים, אך הפרשים, למרות האבידות הרבות, המשיכו בדרכם אל תוך העיר. כיבוש באר שבע שינה את המפה הפוליטית באזור. קרב פרשים זה היה מהאחרונים בהיסטוריה הצבאית של העת החדשה.

יומיים אחר כך, באה לעולם ההצהרה המפורסמת של שר החוץ הבריטי, לורד בלפור, שעיקרה תמיכה של בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

לאחר ניצחונם בקרב שלטו הבריטים על קו דיר אל-בלח–באר שבע–ביר עסלוג' והצליחו לפרוץ את הדרך לכיבוש ירושלים ולאחר מכן כל המזרח התיכון על ידי הבריטים ובני בריתם. לקרב בארץ הקודש הייתה בתקופה ההיא משמעות מוסרית-דתית של ניצחון הנצרות על האסלאם לא פחות בחשיבותה מההיבטים הצבאיים.

השבוע חצו פרשים אוסטרלים בשעות הצהריים את המישורים הצחיחים של רמת הנגב, לבושים מדי פרשים ירוקים, נועלים מגפיים גבוהים וחובשים כובעים אוסטרליים מעוטרים בנוצה. שובל אבק נגרר מאחוריהם. לאחר 100 שנה, שחזרו רוכבים אוסטרלים את מסע פרשי האנזא"ק, אוסטרליה וניו זילנד, שהוביל לכיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917.

באוסטרליה נחשב הקרב על באר שבע אירוע מכונן בהיסטוריה הלאומית, מה שהביא את ראש ממשלת אוסטרליה, מלקולם טרנבול, להגיע לארץ לשחזור היצירתי עם פרשים מארצו של ההסתערות הרכובה לעבר הגשר הטורקי.

***

תודה לספר "הלחימה על ארץ ישראל – 1917" בהוצאת מודן 2012