תמימותם של מקבלי ההסברים האיראנים

במציאות, הטווח המרבי של ה"חורמשאר" היה ונשאר 3500 ק"מ. ההוראה של חמנאי על הגבלת טווחו של ה"חורמשאר" נועדה לסבר את אוזניהם של דיפלומטים ו"נפשות טובות" באירופה ובארה"ב. דעה

דומה כי נכונות להתעלם ממציאות לא נוחה ולקבל הצהרות הרגעה של יריבים התגלתה לאחרונה אצל משקיפים רבים במערב כפי שעלה בעקבות הצהרתו של מפקד משמרות המהפכה של איראן (30.10.2017). לדבריו, השליט העליון של הרפובליקה האסלאמית, האייטולה חמנאי, הורה להגביל את טווחי הטילים של איראן ל-2,000 ק"מ והבהיר כי טווח זה מספיק לאיראן "לפי שעה".

ניתן היה כמעט לשמוע את אנחת הרווחה באירופה ובארה"ב. אנחת הרווחה הזו מקורה במצעד השנתי של משמרות המהפכה בספטמבר האחרון בו הוצג טיל בליסטי איראני מסוג שלא נראה קודם לכן, ושהאיראנים קראו לו "חורמשאר". טיל זה, התקשר על ידי משקיפים המתמחים במעקב אחר תוכניות הטילים של איראן וצפון קוריאה, לידיעה שהתפרסמה עוד בשנת 2006 בתקשורת הגרמנית כי איראן רכשה מצפון קוריאה טילים מסוג BM25 בעלי טווח של 3500 ק"מ.

אולם למרות זאת, מספר משקיפים מערביים בעלי אמונה בטוב שבאדם מיהרו להרגיע את הציבור וקבעו בפסקנות כי הטילים לא היו אלא אביזרי תעמולה בלבד. הנחה זו אף התחזקה לנוכח שיחות שהתקיימו באותה שנה בין ארה"ב לרוסיה אודות תוכניות הטילים של צפון קוריאה ואיראן בה קבעו האחרונים בפסקנות כי הטיל אינו קיים. חשוב לציין כי אף על פי כן, ולמרות כישלונות חוזרים ונשנים, שחררו הצפון קוריאנים בקיץ 2016 סרטון המראה שיגור מוצלח של טיל ה"מוסודן"/BM25 בו גם צוין הגובה המירבי והמרחק שאליו הגיע הטיל ממנו ניתן לחשב שטווחו המקסימלי הוא אכן כ-3500 ק"מ.

אלא שכאמור, חשיפת הטיל על ידי האיראנים לאחרונה לוותה בהצהרה כי טווחו הוא 2,000 ק"מ בלבד, וכי איראן "הקטינה את ממדיו" כדי שלא יוכל לחרוג ממגבלת הטווח הזו. במקביל, כדי להרגיע את הדאגה האירופית והפרסומים של מכוני מחקר, יצא מפקד משמרות המהפכה, הגנרל מוחמד עלי ג'עפרי, בהכרזה חגיגית כי המנהיג העליון עצמו, האייטולה עלי חמנאי, הוא זה שהורה להגביל את טווח הטילים של איראן ל-2000 ק"מ – טווח שמכסה אומנם חלק מחברות האיחוד האירופי במזרח היבשת, אך איננו מכסה את גרמניה.

להוראותיו של המנהיג העליון יש באיראן מעמד של ציווי דתי וחוק לאומי, ועל כן יש רבים במערב שמייחסים להן משקל משמעותי. מכיוון שאין באיראן סמכות שהיא מעל למנהיג העליון הוא חופשי לחזור בו מהוראותיו בכל עת שירצה, אך הדבר איננו מפריע לאלה שרוצים להאמין ברצונה הטוב של איראן. גם ההבהרה של מפקד משמרות המהפכה כי המגבלה הזו תקפה רק "לפי שעה" לא הותירה כל רושם.

אולם במציאות, הטווח המרבי של ה"חורמשאר" היה ונשאר 3500 ק"מ. כדי "לקצר" כביכול את הטווח הגדילו האיראנים את משקל הראש הקרבי מ-500 ק"ג ל-1800 ק"ג – מעין קשירת משקולת לרגלי רץ אולימפי. כפי שאין בעיה מיוחדת להתיר את המשקולת מרגלי הרץ, כך אין כל בעיה מהותית בהפחתת משקל הראש הקרבי בחזרה למשקל המקורי.

להוראה של חמנאי על הגבלת טווחו של ה"חורמשאר" יש בדיוק אותו ערך כמו לפסק ההלכה הדתי ("פתווה") שפרסם בשעתו כנגד פיתוח נשק גרעיני באיראן. שתי ההצהרות כאחת נועדו לסבר את אוזניהם של דיפלומטים ו"נפשות טובות" באירופה ובארה"ב, מבלי לכבול כהוא-זה את ידיה של איראן בתחום הגרעין ובתחום הטילים הבליסטיים כאחד.

כדאי לזכור שבמהלך השנים שלאחר מכן הציגה איראן טילים נוספים שטווחיהם חרגו מהמגבלה: הטיל הבליסטי הדו-שלבי "אשורה/סג'יל/סג'יל 2" (האיראנים נוהגים לשנות את שמות הטילים שלהם לעיתים מזומנות), שטווחו הוערך על ידי חוקרים במערב בין 2200 ל-2240 ק"מ, וכן טיל השיוט האסטרטגי "משכאת/סומר" שהועתק מטיל השיוט האסטרטגי הסובייטי KH55, ושטווח גרסתו האיראנית מוערך בכ-2500 ק"מ. האיראנים הכריזו בפסקנות כי טווחיהם של שני טילים חדשים אלה הוא 2000 ק"מ בדיוק. ה"חורמשאר" מצטרף אליהם כטיל האיראני השלישי שטווחו המוצהר הוא 2000 ק"מ.

בלתי סביר בעליל שלשלושה סוגי טילים בעלי שונות טכנולוגית בולטת – טיל בליסטי מוצק, טיל בליסטי נוזלי וטיל שיוט – יהיה טווח מרבי זהה עד הקילומטר האחרון. מכאן שהצהרות הטווח האיראניות אינן אלא תעמולה שאין לה קשר ליכולות הטווח האמיתיות של טיליהם.

הדגמה מעניינת לשימוש התעמולתי שהאיראנים עושים בהכרזות על טווחי הטילים שלהם ניתנה בתערוכת נשק שהתקיימה בטהראן בשנת 2014. בתערוכה זו הוצג הטיל "קאדר" (גרסה ארוכת טווח של ה"שאהאב 3") כשעליו שלט בפרסית המפרט את ביצועיו, ובהם טווח של "1947 ק"מ". כל ישראלי מבין שלא מדובר פה על טווח אלא על תאריך, לאמור השנה שבה החליט האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בד בבד, עבור משקיפים בחו"ל המספר שבשלט נשמע סתמי אך עומד במגבלת הטווח המוצהרת של 2000 ק"מ.

נראה שהיה לצעד זה הד דיפלומטי שלילי, מכיוון שממשלת איראן מיהרה לשחרר הצהרת הרגעה לתקשורת עוד בעיצומו של התרגיל. ההצהרה שניתנה ב-8.6.2011 קבעה כי איראן מתחייבת להגביל את טווחי הטילים שלה ל-2000 ק"מ. ההודעה הטרייה של מפקד משמרות המהפכה על אודות הוראת המנהיג העליון להגביל את טווח הטילים האיראניים היא אם כן לפחות הפעם השנייה בעשור האחרון שמגבלת הטווח הזו "נמכרת" למערב. למעשה "נמכרה" מגבלת הטווח הפיקטיבית הזו באופן פחות רשמי מספר רב של פעמים בעבר בצורת דיווחי תקשורת איראניים והצהרות טווח פיקטיביות לגבי כל טיל חדש שנחשף.

האיראנים ידועים כאנשי מסחר מהמעולים בתבל. בעזרת "מכירת" אותה סחורה – הגבלת הטווח – פעמים מספר למספר רב של דיפלומטים וחוקרים שוחרי שלום, הצליחו האיראנים לנתק בין תוכניות הטילים לתוכניות הגרעין שלהם ולהגיע להישג ההיסטורי של הסכם הגרעין.

זהו ההסכם שנתן לגיטימציה למשטר שקורא פעמיים בשנה (לפחות) להשמדת ארה"ב וישראל, ושנתן לו יד חופשית לעשות במזרח התיכון ככל העולה על רוחו. התוצאות כבר נראות בשטח, ואת המחיר ישלמו עמי האזור והמערב כולו.

הכותב הינו חוקר עמית בכיר במכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים (JISS). בעבר שימש כמייסד של מנהלת ההגנה בפני טילים במשרד הביטחון וזוכה פרס ביטחון ישראל פעמיים.

אולי יעניין אותך גם