מדוע הנשיא טראמפ מכר לנו אוויר. דעה

הנשיא דונלד טראמפ הכריז אתמול (ד') כי יעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. כלי התקשורת בישראל צהלו. אבל על מה בדיוק? בדיקה היסטורית תגלה שטארמפ לא חידש כלום ולא שינה כלום. לאחר ההצהרה, הוא חתם על הצו שמעכב את העברת השגרירות עוד חצי שנה בתל אביב. בדיוק כמו שעשו כל הנשיאים לפניו מאז 1995.   

קצת עובדות: בירת מדינה מוכרזת רק על ידי המדינה עצמה. ירושלים הוכרזה כבירת ישראל ב1949. ארה"ב הכירה בירושלים כבירת ישראל ב-1995. מאז כל הנשיאים דחו את יישום המעבר, כולל טראמפ. בנאום שלו אתמול, טראמפ לא נתן לוחות זמנים להעברת השגרירות לירושלים. לסיכום: מבחינה עובדתית, טראמפ לא חידש כלום, לא שינה כלום, ובפועל - מכר לעם ישראל אוויר.  על זה בהמשך.

רק כדי לעשות סדר. מבחינת החוק הבינלאומי, כל מדינה קובעת לעצמה את עיר הבירה. על ירושלים כבירת ישראל הכריזה כנסת ישראל קצת אחרי הקמת המדינה. בן גוריון הכריז על ירושלים כבירת ישראל ב-5 בדצמבר 1949. "ירושלים היא 'בירת הנצח של ישראל' ולב לבה של מדינת ישראל", אמר בן גוריון.

ארה"ב הכירה בירושלים כבירת ישראל כבר ב-1995 וכבר אז החלה בתהליך להעביר את השגרירות לירושלים. "ארצות הברית עורכת פגישות רשמיות ואחרות ועסקים בעיר ירושלים כהכרה דה פקטו שלה במעמדה כבירת ישראל", נכתב באותו פרסום של הקונגרס מ1995. זה קרה הרבה לפני טראמפ. באותו פרסום נכתב כי  ירושלים היא בירת ישראל משנת 1950. מאותו רגע שהכריז על כך בן גוריון.

אותו פרסום הוא גם המקור למחזורי הדחיות של החצי שנה: "הנשיא רשאי להשעות הגבלה זו לשישה נוספים בסוף כל תקופה שבה ההשעיה נמצאת בתוקף לפי סעיף קטן זה אם הנשיא קובע ומדווח לקונגרס מראש כי ההשעיה הנוספת נחוצה כדי להגן על האינטרסים של הביטחון הלאומי של ארצות הברית", כתבו בקונגרס.

טראמפ התחייב להעביר את השגרירות? ובכן. לא ממש. "שגרירות ארצות הברית לישראל תועבר לירושלים בהקדם האפשרי", אמר טראמפ לסיכום. דקה אחר כך הוא חתם, כמו קודמיו, על צו עיכוב העברת השגרירות. דרך אגב, גם תירוץ המימון לא עומד לזכות טראמפ. הכסף עבור המעבר כבר קיים באותה החלטת קונגרס מ1995. סה"כ הקונגרס  הקצה למעבר השגרירות 100 מליוני דולרים בשתי פעימות. אחת של 25 ועוד אחת בשנה עוכבת של 75 מליוני דולרים.

כלומר, כל מה שטראמפ צריך לעשות הוא לא לחתום על צו העיכוב המחזורי. אם וכאשר זה יקרה, השגרירות תזוז לירושלים. בינתיים, הוא לא עשה זאת.

שאלת רגע התשלום

שאלת המפתח היא מה טראמפ ידרוש בתמורה מישראל אחרי החגיגות אתמול. ארה"ב לא נותנת כלום בחינם. ומי שהקשיב טוב לדבריו של טראמפ, מצא כי הוא לא התחייב לכלום בנוגע לשלמות ירושלים. "הגבולות הספציפיים של הריבונות הישראלית בירושלים כפופים למשא ומתן על הסדר הקבע בין הצדדים. ארצות הברית אינה נוקטת עמדה בגבולות ובגבולות", אמר טראמפ.

"מעל לכל, תקוותנו הגדולה ביותר היא לשלום, כולל באמצעות פתרון של שתי מדינות, אם יסוכם על ידי שני הצדדים. השלום לעולם אינו מעבר לתפיסה של אלה שמוכנים להגיע אליו. בינתיים, ארצות הברית ממשיכה לתמוך בסטטוס קוו באתרים הקדושים של ירושלים, כולל בהר הבית, הידוע גם בשם חראם אל-שריף. ירושלים היא היום - וחייבת להישאר - מקום שבו יהודים מתפללים בכותל המערבי, שם נוצרים הולכים על תחנות הצלב, ובמקום שבו מוסלמים מתפללים במסגד אל-אקצא", הוסיף טראמפ.

למעשה, טראמפ בנאומו הצהיר כי הוא תומך בשתי מדינות לשני עמים. ואם טראמפ ירצה לקדם את השלום בין ישראל לפלסטינים כדי להירשם בדפי ההיסטוריה, הוא יכפה על ישראל ויתורים כואבים. ואפילו בעיות ביטחוניות סביב שליטה ישראלית על גדות הירדן.

בתחילת חודש נובמבר האחרון, החלו לצוף שמועות על לכאורה הסכם שמגבש ממשל טראמפ.  הnytimes כתב בתחילת חודש שעבר כי ממשל טראמפ רוצה פתרון שתי מדינות. בין היתר, המהלכים של טראמפ יכללו התייחסות לירושלים ולהתנחלויות. כמו גם ארגון מחדש של שטחי יו"ש כך שהרשות הפלסטינית תקבל שליטה על יותר שטחים.

"טראמפ מתכוון להציע לפלסטינים מדינה - אך בתנאים שונים מבעבר, ויחד עם הצעה כלכלית נרחבת", כתבו באתר mako בהקשר המתווה המתגבש. "ההבנה היא שכוחות צה"ל ישבו על נהר הירדן, ונתניהו מנהל בימים האלה קרב כדי לקבל שליטה ביטחונית מלאה על כל השטח."

לפי אותו דיווח, סעודיה היא הציר המרכזי ומנוף הלחץ הכבד שיופעל על אבו מאזן. חלק מהדיווחים טוענים גם לנורמליזציה עם מדינות ערב שגם יממנו את הדיבידנדים שהמדינה הפלסטינית תקבל תחת אותו הסכם.

שאלת השאלות היא השליטה הביטחונית על הגבול המזרחי. בעיקר במתווה של כביש 90. כיצד יעבוד מודל של שליטה פלסטינית ובמקביל נוכחות צבאית ישראלית, אף אחד לא באמת יודע. יותר קל להגדיר זאת במילים מאשר בתכנון מבצעי.

אמנם מדובר בשמועות בלבד, אך הסימנים ברורים. נאום טראמפ שלא חידש כלום לצד הישראלי ולא נתן כלום, אך הוא כנראה סנונית של מכבש לחצים שהממשל האמריקאי עתיד להפעיל על ישראל בדרך למדינה פלסטינית. ומתחת לצהלות השמחה על לא כלום, ראוי להקשיב לנתניהו שהוא אומר מעל הפודיום שישראל לא תוותר על נוכחות צבאית בבקעה או לאופיר אקוניס שאומר כי מתווה שתי מדינות יוביל למלחמה קשה. הם כנראה מבינים לאן מכוונת מחלקת המדינה האמריקאית.