נתניהו צפה נכון: ההשקעות בתחום הטכנולוגיה זזות לאסיה

markets.funderbeam.com

נתניהו כראש ממשלה אחראי לא מעט לדחיפת מדינת ישראל להיות מובילה בתחום הסייבר העולמי. במסגרת פעילות זו, ראש הממשלה דחף בשנתיים האחרונות את ספינת חברות ההזנק הישראלית מזרחה. לכיוון אסיה. ולא סתם. אחת הסיבות לכך היא התחרות הקשה בארה"ב ובאירופה מול חברות מקומיות. יתרה מכך, הקמת תשתית שיווק בארה"ב ואירופה יקרה מאד ולחלק ניכר מחברות ההזנק בישראל אין משאבים לכך.

סיבה נוספת היא ירידה יחסית בהשקעות בשלבים הראשונים (סיד). אותם שלבים ראשוניים מסוכנים מאד עבור המשקיעים ובקרנות מערביות רוצים יותר ודאות ובשלות עסקית של החברה. ככל שקשה יותר לגייס כסף סיד, כך קשה לחברת ההזנק להראות פעילות לקראת סבבי A ו-B הגדולים יותר. לרוב בסבבים אלו המשקיעים רוצים לראות פעילות עסקית אמיתית, לפני שהם נכנסים עם כסף גדול שמטרתו פריצת השוק האמריקאי או האירופאי.

לעומת ארצות המערב, באסיה, ובעיקר בסין, צמאים לטכנולוגיה. ואם אי אפשר לקנות אותה באירופה או ארה"ב, אז באים לישראל. אחד הזרזים הוא פטנטים וקניין רוחני. הסינים היו תקועים שנים עם הייצוא הטכנולוגי בגלל העדר פטנטים. כדי שחברה סינית תוכל למכור במערב, המוצרים והשירותים שלה צריכים להיות מעוגנים בפטנטים. אז הסינים קונים בישראל חברות ורעיונות כדי לקדם את הייצוא הסיני בעולם.

זרז נוסף הוא טכנולוגיה. אמנם הסינים מתקדמים מאד במגוון תחומים, אך התאמת המוצרים שלהם לקהל מערבי לא תמיד קלה. חברות כמו DJI, חואאוי וZTE הצליחו בכך מאד, אבל בתחום התוכנה, זה עדיין אתגר. ורכישת מוצרים ישראלים תורמת לקיצור הגעה עם מוצר סיני לשוק המערבי בהקשר זה. בגלל סיבות אלו ועוד, נתניהו חיזק את הקשר עם אסיה בכלל וסין בפרט.

שוק עולמי של 119 מיליארדי דולרים

ואכן, דו"ח של חברת המחקר funderbeam חושף כי הפער ב2017 בין השקעות בחברות הזנק טכנולוגיות בין המערב למזרח הצטמצם. אמנם צפון אמריקה עדיין משקיעה הכי הרבה כסף בחברות הזנק, אך הגבינה זזה. לפי הדו"ח סך ההשקעות בעולם ההון סיכון הסתכמו בשנה החולפת בכ119 מיליארדי דולרים. עליה של קצת מעל שני אחוזים לעומת אשתקד.

ההשקעות מצפון אמריקה הסתכמו בכ61 מיליארדי דולרים (ירידה של כ-14 אחוזים לעומת אשתקד). ההשקעות מאירופה הסתכמו בכ15 מיליארדי דולרים (ירידה של כ10 אחוזים לעומת אשתקד). ואילו ההשקעות מאסיה הסתכמו בכ40 מיליארדי דולרים (עליה של כ55 אחוזים לעומת אשתקד). שאר העולם השקיע כ3 מיליארדי דולרים נוספים (עליה של כ12 אחוזים לעומת אשתקד).  

סה"כ בכל שלושת האזורים העיקריים נרשמה ירידה בסבבי ההשקעות. מ8469 עסקאות ב2016 ל-4784 ב2017. לעומת זאת, אולי יש פחות עסקאות, אבל העסקאות יותר גדולות. בכל האזורים נצפתה עליה בסכום העסקאות הממוצע. באסיה העליה הגדולה ביותר מ-30 מליוני דולרים לעסקה, ל-68 מליונים לעסקה. סכום ממוצע.

הדו"ח מפרט גם את התחומים שמשכו הכי הרבה השקעות בשנת 2017. אמנם מדובר בחלוקה די מופשטת, אך הנתונים מספקים הבנה יותר טובה של שוק ההשקעות. ובכן, התחום שמשך הכי הרבה כסף הוא טכנולוגיות מידע, אנשים וחברה, שירותים פיננסיים וביג דאטה כולל בינה מלאכותית. אם בוחנים את ההשקעות באסיה, אז הגידול הגדול ביותר היה בביג דאטה כולל בינה מלאכותית, מטבעות וירטואלים, פיננסיים ותיירות.

הכסף נמצא בסבבים המאוחרים

בהיבט סבבי ההשקעה, הדו"ח מפרט ומראה כי בשלבים הראשונים לחיי החברה קשה מאד להשיג כסף (שלב הסיד) כולל שלב A. הכסף הגדול מגיע בסבבי B. "לצורך דוח זה, חילקנו את המימון ל -11 שלבים. אנג'ל, סיד ומימון המונים בדרך כלל מצביעים על סבב מוקדם של גיוס הון, כאשר בדרך כלל לא כרוך בקרנות הון סיכון גדולות (בדו"ח זה מתייחסים לשלבים אלו כאל 'שלבים מוקדמים')", כותבים בדו"ח. "כללנו הצעות ראשונות של מטבע כשלב מימון תחת קיצור של ICO. ה-ICO היא דרך בלתי מבוקרת למימון באמצעות מטבעות וירטואלים.

"סדרה A, סדרה B וסדרה C+ הם סיבובים מאוחרים יותר שבדרך כלל מגיעים (לפחות חלקית) מקרנות הון סיכון ויכולים לכלול גם אנג'לים. מענק וחוב הם בדרך כלל שיטות מימון פחות נפוצות עבור חברות סטארט-אפ לגייס הון. מענקים פופולריים בקרב ספין-אופים באוניברסיטה וסטארט-אפים המעורבים בכבדות בתחומים הדורשים כמויות משמעותיות של מחקר (כגון ביוטכנולוגיה). החוב הוא דרך לגיוס הון, אשר בדרך כלל אינה מדללת מניות שטרם נפרעו (שכן לא הונפקו מניות חדשות)."

בדו"ח ניתן לראות למשל שנפח עסקאות מימון ICO בשלבים הראשונים גדולות משמעותית מצורות מימון אחרות באותם שלבים מוקדמים. ה-ICO גם משאיר את כלל הכסף בחשבון החברה, ללא מדרגות מימון כתלות בביצועים בצורות מימון אחרות. חלק ניכר מהICO באירופה כי הרבה חברות ICO רשומות בשוויץ.

אין ספק כי עולם ההשקעות בחברות הזנק דינמי, והגבינה מתחילה לזוז ממדינות המערב לכיוון אסיה. לאחרונה התפרסמו גם נתונים כי ההשקעות הסיניות בחברות טכנולוגיה אמריקאיות ירדו משמעותית השנה בגלל מהלכים שעושה הבית הלבן. המשמעות היא שהכסף האסייתי יחפש מקומות השקעה אחרים, וישראל יכולה להנות מכך גם בשנים הבאות.

נקודה נוספת שראוי לקחת בחשבון לקראת 2018 היא רגולציית הGDPR של האיחוד האירופאי. הרגולציה , שהיא למעשה חקיקה אירופאית, תכנס לתוקף במאי 2018. הרגולציה חלה על כל חברה , מסחרית או ממשלתית, שמנהלת נתונים אישיים של אזרח אירופאי באשר הוא בעולם. היות והרגולציה מחמירה מאד בהקשר שמירה על פרטיות, היא עתידה להיות קטר מהותי לרכישות והשקעות בפתרונות טכנולוגיים סביבה.

אולי יעניין אותך גם