המשטרה השיקה פרויקט בדיקת היתכנות לאיתור פדופיליה ברשת

המשטרה השיקה פרויקט בדיקת היתכנות לאיתור פדופיליה ברשת

bigstockphoto

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה אתמול (ג') דיון בנושא 'רתימת הטכנולוגיה ויוזמות חדשניות למניעת אלימות', לציון יום "שיתוף החברה האזרחית והמגזר העסקי במניעת אלימות" שנערך בכנסת.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "עלינו להרחיב את יריעת הדיון בנוגע להיכרותנו את הכלים הטכנולוגיים, ולרתום את השימוש בהם למטרותינו. עלינו להתייחס לנושא משני היבטים. ראשית בעיית האלימות שנחשפת, נוצרת וקיימת בתוך הרשת. רק אתמול ראינו במהדורה המרכזית של חברת החדשות כיצד ילדה בת 13 אינה מגיעה לבית הספר 3 חודשים לאחר שיימינג שביצעו נגדה. ההיבט השני הוא השימוש בטכנולוגיה המתחדשת כפתרון ותרופה להעלאת מודעות, גילוי ערנות, זיהוי המקרים ומניעה מוקדמת שלהם שזהו נושא הדיון".

ח"כ עליזה לביא, יוזמת היום למניעת אלימות: "האלימות גואה ונפתחים בפניה ערוצים שחשבנו שרק יטיבו עם החברה. אני מצפה לפרויקט מאו"ר שמובילה המשטרה ומשרד הבט"פ. בינתיים הטכנולוגיה היא זו שמקדימה אותנו. אני שואלת איך אפשר לרתום את הידע וההון האנושי הקיים בכדי להגן על ילדינו ולהעלות את הנושא על הסדר היום? נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא בכדי למנוע את הטרגדיה הבאה".

סנ"צ ינון בטאט, רמ"ד סייבר טכנולוגיות סיגינט: "האתגר ברור לכולם, וגם פוטנציאל ההתמודדות. בחרתי בכמה פרויקטים אשר מצויים בשלבי הקמה שונים בכדי לחשוף בפניכם את המנעד הרחב: ראשית פרויקט בדיקת היתכנות לאיתור פדופיליה ברשת. אנחנו רוצים לבחון ולמגר פעילות פדופילית הן מתוך הרשת והן מתוך מכשירי הקצה של המשתמשים. בנוסף התחלנו בפרויקט למיגור האלימות במרחב הציבורי הפיזי – ניתור המרחב הציבורי על ידי מצלמות וניתוב הניידות לאזורי המהומה. מתקיים גם פיילוט לניטור וזיהוי פנים בזמן אמת, למשל באצטדיון הכדורגל טדי בשת"פ עם הטוטו. בנוסף, אמור להתחיל פיילוט שמתריע בצורה אלקטרונית בפני נשים, אם הגבר שנגדו יש להן  צו הרחקה מתקרב לעברן".

ג'ולי דה-ביילאנקורט, מנהלת מדיניות בטיחות, פייסבוק העולמית: "אבטחת המשתמשים שלנו הכי חשובה לנו. יש לנו חמישה אזורים לדיווח ומדיניות חמורה נגד בריונות ברשת. אנחנו מספקים כלים בנושאי אבטחה ופרטיות, ומזמינים לדווח לגבי כל תוכן שנראה לא מתאים. אנחנו מפעילים צוותים שלמים ומאז דצמבר 7,500 איש עבדו בתחום הזה, בפריסה של למעלה מ-55 שפות  ועבודה רצופה מסביב לשעון. יש לנו תוכנות מיוחדות שהוקצו לפיתוחם משאבים רבים. למשל בשנה שעברה פתחנו פורטל סיוע להורים כדי שיוכלו להסביר לילדיהם איך להשתמש בפייסבוק. כמו כן פיתחנו כלי שמאפשר לשמור בבטיחות תמונות אינטימיות בטלפון. כשמדברים על שיתופי פעולה, אנחנו כבר עובדים עם למעלה מ-70 עמותות בתחומים כמו התאבדויות, אבטחה לקהילות להט"בים ונשים. שנה שעברה פיתחנו כלי שנוגע להפצת תמונות אינטימיות, ונותן מענה לעצירת המשך ההפצה ואף עצירת ההפצה מהמקום שבו התחילה".

ח"כ אורי מקלב: "האם יש חידושים בעזרתם פייסבוק יודעת היום לנטר אלימות בשלב מוקדם יותר, לא רק בעקבות פניות אלא גם על ידי יוזמות לניטור של התנהגת לאימות ובריונית ברשת?"

דה-ביילאנקורט: "אנחנו עובדים באופן תמידי על כלים חדשים. בנוגע לאלימות מגדרית יש לנו שתי קבוצות נשים באינטרנט: האחת של נשות ציבור –עיתונאיות וחברות כנסת והשנייה היא של נשים שהן קורבנות לאלימות בבית. כל אחת מהקבוצות האלה צריכה כלים שונים, ואנחנו מחויבים לפתח אותם".

ח"כ רויטל סויד: "אי אפשר שלא לברך על ההידברות בין הכנסת לפייסבוק, בשלוש שנים האחרונות יש שינוי משמעותי והבנה של כל הצדדים שברשת מתרחשים אירועים רבים שיש לספק אליהם מענה. לצד כך נושא הדיווח הוא זה שיש להתקדם איתו. אנחנו שומעים תדירות על נשים שמדווחות, והמענה לא מתקבל, ולא אומרים להן מה קורה, אם כבר שהנושא בבדיקה. צריך למצוא את המנגון שיאפשר לאזרח את אמצעי הדיווח המהיר ביותר".

נועה אלפנט, מנהלת מדיניות ציבורית, גוגל ישראל: "לדעתי יש שני מפתחות שהם הרלוונטיים להיום, האחד מתמקד בטכנולוגיה כחלק מהפתרון ולא רק הבעיה. השני הוא השיתוף הפעולה בין המגזרים. אין גורם אחד שיכול לפתור את הבעיה לבדו אלא צריך לעבוד יחד".

עו"ד מי-טל גרייבר שורץ, איגוד האינטרנט הישראלי: "אנחנו מפעילים מרכז אינטרנט בטוח, שניתן אליו 24-7 מסביב לשעון בכל מצב או צורך בסיוע".

ד"ר שגית יעקובוביץ, יו"ר עמותת אשנ"ב: "בעמותת אשנ"ב אנחנו עושים פעולות לנוער, הורים וגורמי אכיפה במטרה להעלות מודעות. תחת מיזם חדש יצרנו סוג של סייבר-פרויקט: מדריך מגיע לביה"ס ומחלק ערכות טאבלטים לפעילות בקרב התלמידים. לילדים מוצע לבצע משימות שיעזרו להם להבין כיצד להתנהל נכון ברשת, למנוע אלימות ולהגיב לה. אנחנו מאמינים בחינוך דרך חוויה. כמו כן יש הרצאות פרונטליות ומקוונות להורים".

בתיה לוי, מדריכה ארצית ביחידה לאקלים מיטבי, משרד החינוך: "המשימה של חינוך הדור הצעיר לשימוש בטוח ונכון ברשת זה משימה שכולנו עומלים עליה. אנחנו מאמינים בנוכחות של מורים והורים בחיי הילדים בזירות השונות שבהן קיימת האלימות". 

ח"כ אורי מקלב: "מה קורה כשילד אחד נפגע? הוא יודע כיצד עליו להתנהל? למי יש לו לפנות?"

לוי: "העבודה מורכבת ועוסקת בנסיון לעודד ילדים לפנות במקרה הצורך לעזרת מבוגר, מדריך, מורה או הורה".

ח"כ אורי מקלב: "בית הספר מנותק ולא עוקב אחר הנעשה. יש פער גדול בין המתרחש לבין ההבנה של המורים וההורים את הנושא. אנחנו לא מבקשים שבית הספר יכבה את האש לאחר שהתפשטה, אלא רוצים שהמעורבות תהיה תוך כדי ואף לפני ההתרחשויות. זה מתחיל שם, בפיקוח, בנתינת הכלים למניעה, ולא אחרי פגיעה. נבצע ישיבה מיוחדת מול משרד החינוך ונהיה מעורבים".

ח"כ רויטל סויד: "צריך להכשיר מורה ייעודי שייתן מענה גם לתלמידים וגם להורים. אם דיברנו לפני שלוש שנים על בני נוער, היום אנחנו מדברים על ילדים בכיתות צעירות שלא מבינים את משמעות הדברים שהם עושים".

עמיר גפן, מנהל תחום ידע, משרד החינוך: "מבחינה טכנולוגית אנו מוודאים שהרשת בבתי הספר מסוננת מתוכן פוגעני, ופועלים לצורך אבטחת מידע ושמירת הפרטיות בה".

ח"כ עליזה לביא ציינה בתום הדיון כי "המחויבות של כולנו היא למגר את התופעה במקומות שעוד ארוכה בהם הדרך, אני יכולה לומר שאנחנו צריכים ויכולים להיות שם, יחד עם שיתוף פעולה אזרחי, עסקי וציבורי". 

ח"כ מקלב סיכם: "שמענו היום דברים מרגשים וכואבים וגם דברים שנותנים תקווה. אנחנו רוצים להעצים את העשייה בתחום ולא נוריד את הנושא מסדר היום. העולם הווירטואלי יוצר כלים חדשים כל העת, ועקביות היא מילת המפתח שלנו בנושא". 

 

אולי יעניין אותך גם