החזית הנוספת מול האיראנים

ניסיון העבר מצביע על סוג של חוק "כלים שלובים" בין אירועים ביטחוניים מול איראן לאיומי טרור כלפי יעדים ישראלים בעולם. מאיר גרשוני, לשעבר בכיר בשב"כ, מאמין שכוחות האבטחה הניצבים מול איומים אלו, נדרשים להיערכות אבטחתית מיוחדת הכוללת מרכיבים שונים של תו"ל, נהלים ואמצעים טכנולוגיים. דעה

חגיגות יום המהפכה באיראן (צילום: AP)

יום הקרב שנכפה על צה"ל בזירת הצפון בסוף השבוע, הסתיים בנוקאאוט שהנחילו מערך המודיעין וחיל האוויר למערך הסורי-איראני הפרוס ברמת הגולן. ההכרה של האיראנים והסורים כי ספגו מכה ניצחת (למרות ההישג בעצם הפלת מטוס חיל האוויר) ומאידך היותם מודעים למציאות שתקשה עליהם לפעול עכשיו בצפון, מוביל בהכרח להערכה כי ינסו לפעול נגד ישראל בזירות אחרות וממילא מחייב להיערך להמשך העימות ולהיות בדריכות מתאימה.

ניסיון העבר מצביע על סוג של חוק כלים שלובים בין אירועים ביטחוניים שמתנהלים מול איראן או גרורותיה בזירה כלשהי לאיומי טרור כלפי יעדים ישראליים ברחבי העולם, וגם בתוך ישראל. וככל שידה של ישראל בעימות על העליונה, יגבר המאמץ האיראני לאיתור בטן רכה בזירות אחרות. מובן איפה שההסלמה בחזית הצפון והלחימה הישירה בכוחות איראנים וסורים, מחייבת הגברת הדריכות של גופים ישראלים ברחבי העולם, במטרה למנוע ולסכל פיגועים.

העימות עם גורמי הפרוקסי האיראנים נמשך מזה שנים בזירות שונות לאורך גבולות המדינה - בדרום עם החמאס ובעיקר בצפון עם החיזבאללה כאשר במקביל פועלים גורמים איראנים לאיסוף מודיעין ותכנון וביצוע פיגועים על יעדים ישראלים ויהודים בחו"ל, כפי שנוכחנו לראות בשנים האחרונות בפיגועים נגד שליחים ותיירים ישראלים בגרוזיה, בולגריה והודו ובסיכולים של ניסיונות פיגוע דוגמת תאילנד.

בעוד שבועות ספורים נציין 26 שנים לפיגוע רכב תופת שהביא לקריסת בניין שגרירות ישראל בבואנוס איירס – ארגנטינה ולמותם של 29  בני אדם מתוכם 4 ישראלים, עובדי משרד החוץ, ולפציעתם של למעלה מ-220  אנשים. הובהר מעבר לכל ספק, את שהיה ידוע היה בקהיליות המודיעין מכבר שהמודיעין האיראני הוא העומד מאחורי פיגוע קטלני זה. שנתיים לאחר הפיגוע הנ"ל, ב- 18 יולי 1994 פוצץ מרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס – "בית אמיה", פיגוע עליו לקח חיזבאללה אחריות בתואנת נקם על תקיפת חיל האוויר הישראלי על בסיס האימונים שלו בעין דרדרה, בה חוסלו 50 מחבלי הארגון. טביעת האצבע האיראנית ניכרה גם כאן.

סוריה, עוד בימי אסד האב, נחשפה גם היא במעורבותה בפיגועים נגד יעדים ישראלים בחו"ל. הבולט שבהם הוא הניסיון לפיצוץ מטוס אל על באוויר בטיסתו מלונדון לתל אביב ב-17 באפריל 1986. באמצעות נוסעת אירית משוטה שהופעלה על ידי סוכן סורי (לא אחר מאבי הבן שהיא נושאת ברחמה) וניסתה לעלות לטיסת אל על עם מזוודה בעלת תחתית כפולה. מקצועיותם וערנותם של קצין הביטחון וצוות הביטחון  של אל-על מנעו את אובדן המטוס ומותם הוודאי של 375 הנוסעים ואנשי הצוות. חקירת שירותי המודיעין הבריטיים  והישראליים העלתה שסוריה ושירותי המודיעין שלה היו קשורים במישרין לניסיון הפיגוע. כאשר מטען החבלה עצמו הורכב בשגרירות סוריה בלונדון.

מבלי להתייחס למודיעין הממוקד המתבקש לצורך הכוונת ההיערכות האבטחתית לקראת פיגוע אפשרי, הרי שבהערכת אפשרויות הפעולה של חיזבאללה/אירן -ואולי אף סוריה- כנגד יעדים ישראלים בחו"ל ראוי להתייחס למגוון הרחב (מאד) של דרכי הפעולה האפשריות (דפ"אות) בהן הם עשויים לנקוט על מנת לפגוע ביעד ישראלי, שיהווה מבחינתם מטרה הולמת לפגיעה. בתוך המגוון הרב של הדפ"אות בהן עלול היריב לנקוט בולט השימוש בפלטפורמות ניידות מסוג רכב  תופת או רחפן. רכב תופת מהווה אמצעי פיגוע שהינו אחת הדפ"אות הרווחות בקרב ארגוני הטרור העולמי, לאור היתרונות הרבים - מבחינת ארגוני הטרור - הגלומים באמצעי זה ומאפשרים השגת אפקטים משמעותיים פיזיים ותקשורתיים כאחד, תוך שימוש ב"נשק" שהוא למעשה קונבנציונלי. הרחפנים החמושים לעומת זאת אמנם עדיין אינם בשימוש מאד נפוץ אך בהחלט תופסים יותר ויותר מקום בארסנל האמצעים המועדפים לשימוש על ידי ארגוני הטרור, העושים בהם שימוש ומשיגים תוצאות מרשימות למדי - בעיקר דעאש בעיראק וסוריה - בוודאי בהיבט המוראלי.

ארגון חיזבאללה כמו גם החמאס, בסיוע איראני מובהק, שיגרו כבר פלטפורמות מוטסות (מזל"טים ורחפנים) לישראל אשר יורטו על ידי חיל האוויר וכוחות צה"ל, כפי שבשבת האחרונה יורט המזל"ט האיראני המתקדם ביותר.

כוחות האבטחה הניצבים מול איומים אלו, נדרשים להיערכות אבטחתית מיוחדת הכוללת מרכיבים שונים של תו"ל, נהלים ואמצעים טכנולוגיים.

בהיעדר מודיעין ממוקד (וגם כאשר יש כזה) נדרשת היערכות מקיפה - ככל הניתן - למניעה וסיכול של פיגועים מסוגים שונים ונגד יעדים שונים, אישים, תשתיות ומתקנים וכמובן גם בתחום הסייבר (אם כי ניתן להעריך שבמקרה הנוכחי האירנים יחפשו בעיקר מטרה פיזית). הקו המוביל הוא פרואקטיביות, היינו נקיטה של פעולות מראש – על מנת למנוע נזק עתידי. מילים אחרות, המניעה והסיכול ברמה הטקטית הינם מחויבי המציאות הן על מנת להציל חיים והן בכדי לאפשר את מרווח הנשימה האסטרטגי ולמנוע את הסלמת העימות.

הכותב הינו לשעבר בכיר בשב"כ וכיום הבעלים של חברה ליעוץ בטחוני המתמחה בתכנון וביצוע מערכי אבטחה

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA