"מי שלא יתכונן לאסון גרעיני - לא יתאושש ממנו"

bigstockphoto

לשאלה האם תקרית גרעינית גדולה בעולם תתרחש או לא ואם כן מתי דעות לכאן או לכאן. בהתייחסות לנשק גרעיני, נראה על פניו, כי כיום יש מודעות פוליטית ואזרחית גבוהה לסכנות הגרעין. קיימות אמנות וגופים מפקחים בינלאומיים ויש הפחתה במספר כלי הנשק הגרעיניים. עם זאת, כשכל מדינה מונעת ע"י האינטרס הלאומי שלה ואין למדינות כל עניין בנושאים מוסריים כגון זכויות אדם או מחויבויות אוניברסלית, ההיסטוריה מוכיחה שאינטרסים מושגים גם, ואולי בעיקר, באמצעות לחימה וכוח. זאת ועוד פיתוחים של נשק גרעיני דור 4 וטילים על קוליים מסוג DF או זירקון מגדילים את הסיכוי לעימותים.

העולם כיום מוצף באינטרסים מדיניים מנוגדים ועימותים קרים ו/או עימותים באמצעות שליח (war by proxy) בין מדינות השואפות לעוצמה ואוחזות בנשק גרעיני, בעצימות הגבוהה ביותר מאז סיום המלחמה הקרה - המתיחות בין ארה"ב לסין לגבי ריבונות בים סין הדרומי; רוסיה בהובלת פוטין חוזרת להיות שחקן משפיע מאד ולא בוחל בהתערבות צבאית ישירה בסוריה; איראן חותרת לנשק גרעיני ובמקביל פועלת באופן צבאי באמצעות שליחים, חיזבאללה והח'ותים, ומעצימה את האלימות במזה"ת; צפון קוריאה מנסה להשיג הישגים ואינטרסים בשדה הבינלאומי באמצעות כוח גרעיני; ועוד.

בנוסף, במהלך השנים התרחשו תאונות רבות (כ-2,200 תקלות גרעיניות ברחבי העולם) בהן אבדו כלי נשק גרעיניים או חומר בקיע (מעל 51 פצצות גרעיניות הלכו לאיבוד ואין מידע על מקום הימצאם), רבים מכלי הנשק הגרעיניים בעולם הם בני עשרות שנים, ואף קיים איום מצד ארגוני טרור שישיגו פצצה גרעינית או חומר בקיע ל"פצצה מלוכלכת". בשל כל אלו, כיום, בשנת 2018, שעון יום הדין המפורסם עומד על 2 דקות לחצות, והפעם האחרונה שהוא עמד על זמן קרוב כל כך למלחמה גרעינית היתה בשנת 1953 כשארה"ב וברית המועצות עשו ניסויים בפצצות מימן עוצמתיות.

מן הצד השני, ניתן למנות סיבות מדוע אירוע גרעיני צבאי אינו סביר בתקופה הקרובה. במשך 70 שנה, למרות מתיחויות בין מעצמות העל והתנגשויות אלימות באמצעות שליח, לא בוצע שימוש בנשק גרעיני. כמו כן, עוצמת הנשק הגרעיני והתקלות האפשריות הן בעלות נזק כה עצום ולא ברור בהיקפו עד שגם המנהיגים הקיצוניים ביותר מבינים שאיומים לחוד ומעשים לחוד.

יזימת מלחמה בנשק גרעיני נחשבת כחציית קו אדום, וכנראה תוביל לתגובות של הפעלת כוח בלתי מרוסן ואף הרסני כלפי היוזם - בהפעלת חימוש גרעיני נותן היוזם "זכות" לאחרים לפעול נגדו בכל האמצעים. עמדה זו מגובה בממצאי המחקר שעורך כותב המאמר בנושא הגנה גרעינית במשך 3.5 השנים האחרונות שכללה ראיונות עם בכירים מסביב לעולם, ביקורים באזורי תקריות, ניתוחי דוחות ממשל, ניתוח מסמכים ועוד. כמו כן, אמנם יש אפשרות לתקלות, אך מנגנוני בטיחות התפתחו והשתפרו והורידו באופן משמעותי את הסבירות לתקלה.

בהתייחסות לתקריות אזרחיות גרעיניות, נראה כי המציאות הכתה בפנינו בשנת 2011 עם האסון הגרעיני בפוקושימה (מדורג בסקאלה הבינלאומית לתקריות גרעין כגבוה ביותר - דרגה 7) במתקן שנחשב בין הבטוחים בעולם. במהלך המחקר עלה בבירור שעד אסון זה מדינות רבות בעולם לא נתנו את המשקל הראוי למניעת תקלות ומוכנות לאסון - מפני שהם האמינו שתכנון הכורים המודרני בטוח וחסין תקלות.

לאחר מכן שונו תכניות המוכנות במרבית מדינות העולם מפני שהובן "בדרך הקשה" שמתקנים אלו, בטוחים ככל שיהיו, אינם חסינים לאירועים קטסטרופליים. גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שמתקני הגרעין בעולם חסינים מתקלות ומתאונות, הנחה שגויה לחלוטין, עדיין לא ניתן להתגונן מפני אירועי טבע קיצוניים המתרחשים פעם בעשרות שנים. אין ספק שהשאלה היא לא האם יתרחש אסון גרעיני קטסטרופלי במתקן אזרחי אלא מתי.

דעת הכותב היא כי תקרית גרעינית גדולה מסדר גודל 6-7 בסקאלה הבינלאומית אכן תתרחש ב- 10 השנים הבאות – תקריות הגרעין צ'רנוביל (גם כן מדורגת כגבוהה ביותר - 7 בסקאלה הבינלאומית)  ופוקושימה, כל אחד מאסונות אלו נבע מסיבה אחרת ונוסיף על כך את המתיחות ההולכת וגוברת בשדה הבינלאומי לעימות גרעיני. ההשערה היא תובנה של לימוד וניתוח עשיר, מגוון ורחב שכלל ביקורים באתרי תקריות עבר.

אם אכן תתרחש מלחמה או תקרית בסדר גודל כזה, השורדים יהיו אלו שהתכוננו ובנו אפשרויות ודרכי פעולה להתמודדות עם אסון בהיבט ההגנה על האוכלוסייה. מודל ה-ONDM פותח על מנת להתכונן ברמה המדינית לתקרית גרעינית (www.ONDM.co). למרות הדעה הרווחת ברחבי העולם שלא מתכוננים באופן פומבי לתרחישי גרעין קיצוניים, אט אט מתחילים גופים ומדינות להתכונן. פעילות הכנה נעשית ברמות פומביות שונות כבר במדינות כמו יפן, שבדיה, ארה"ב, הונג קונג, קנדה, סין ואחרות.

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA