עשר שנים אחרי, חמש תובנות תקפות

השבוע בו ישראל לקחה אחריות רשמית על תקיפת הכור הגרעיני בסוריה, הניסוי האחרון במערכת ההגנה נגד טילים, ומה תהיה זהות מטוס הקרב הבא? הטור השבועי של עמיר רפפורט

עשר שנים אחרי, חמש תובנות תקפות

צילום: דו"צ

זה קרה לפני כשבע שנים במהלך פגישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין במוסקבה. "איראן מתקדמת לפצצת גרעין, אנחנו חייבים להפציץ את מתקני הגרעין שלה", אמר ראש הממשלה הישראלי. "אם אתם צריכים לתקוף - אז תתקפו", השיב הנשיא הרוסי, ובכך שמט את הקרקע מהניסיון להפעיל לחץ כלשהו על טהרן מצד מוסקבה.

השיחה במוסקבה נערכה שנים ספורות לאחר התקיפה בדיר א זור (שישראל לקחה עליה אחריות השבוע), והיא מלמדת כי גם אם הכור הגרעיני הסורי הושמד, איום  הגרעין לא נעלם. מצבה האסטרטגי של ישראל יכול היה להיות גרוע יותר במקרה של פצצת גרעין סורית, אבל הוא אינו טוב יותר היום מאשר בספטמבר 2007.

יותר מעשר שנים אחרי, מרוץ החימוש האזורי והעולמי צובר תאוצה עצומה (כפי שאמר השבוע בגלוי, גם נשיא החברה הביטחונית אלביט מערכות, בצלאל (בוצי) מכליס, בסקירה מאלפת ומעוררת מחשבה).

בין ספטמבר 2007 למרס 2018, להלן כמה הארות על המצב:

סוריה אז והיום

מבחינתה של ישראל, נעלם איום הגרעין הסורי ואיום הצבא הסדיר שכבר אינו קיים. אבל חיל האוויר איבד את העליונות האווירית המוחלטת שממנה נהנה עקב השקעה מסיבית באמצעי נ"מ רוסיים מתקדמים (שהיא תוצאה ישירה של לקחי דמשק מהתקיפה).

יתירה מכך, סוריה של אחרי מלחמת האזרחים הפכה למעוז רוסי-איראני ולמרות כל איומיה ותקיפותיה על מטרות איראניות, ישראל אינה יכולה לגרש את איראן משטח סוריה. המשוואה משחקת לטובת האיראנים: הם יכולים לתקוף את ישראל באופן ישיר ובאמצעות שליחים אבל ישראל אינה פועלת בשטח איראן, לפחות לא בגלוי.

קוריאה הצפונית

מה שמדאיג במיוחד בסיפור פרויקט הגרעין הסורי, שנחשף כעת (כמעט) במלואו, הוא העובדה שהכור מבוסס על ציוד וידע מקוריאה הצפונית, בסיוע מסיבי מצד איראן. השאלה המתבקשת היא זו: אם קוריאה הצפונית סייעה כך לסוריה, האם יכול להיות, שהעבירה ידע ואמצעים דומים, ואולי אפילו פצצה, ישירות לאיראן?

ועוד משהו: כמו במקרה של סוריה והתקיפה של הכור העיראקי ב-1981, שוב הוכח כי הדרך היחידה לעצור פרויקט גרעין פעיל היא באמצעות כוח או איום תקיף.

האם האיומים של משטר דונלד טרמאפ יעשו את העבודה סוף סוף גם בקוריאה הצפונית? באחרונה פורסם כי הנשיא קים ג'ונג און, הזמין את הנשיא דונלד טראמפ לפגישה על תכנית הגרעין של מדינתו.

היועץ לביטחון לאומי של קוריאה הדרומית הודיע כי במכתב ששלח לטראמפ, ביקש קים להזמינו לפגישה, וכי התחייב שארצו תימנע מכל ניסוי גרעיני במהלך השיחות. לדברי היועץ, טראמפ נענה בחיוב להזמנה והודיע כי ייפגש עם קים עד חודש מאי. הבית הלבן אישר כי הנשיא נענה להזמנה, אך כי כל הסנקציות שהוטלו על קוריאה הצפונית נשארות בתוקף בינתיים.

קוריאה הצפונית נראית רחוקה, אך גורל פרויקט הגרעין שלה קשור קשר ישיר לפרויקט האיראני. בטהרן עוקבים בעניין רב אחר מהלכיו של טראמפ שם לקראת היום שבו הוא צפוי להכריז על נסיגתו מהסכם הגרעין עם איראן וחידוש הסנקציות הכלכליות עליה, ב-12 במאי (ארבעה חודשים אחרי שהאריך צו נשיאותי שמשעה את הסנקציות, כנראה בפעם האחרונה).

לחץ אמריקאי מסיבי על קוריאה הצפונית יכול להיות אפקטיבי גם במקרה של איראן.

חץ 3: קשיים בפיתוח

אחת הדרכים הנוספות של ישראל להיערך לאיום הגרעין האיראני היא האצת פיתוח מערכת ההגנה נגד טילים, שאמורה להיות שכבת יירוט ראשונה של כל טיל איראני, מחוץ לאטמוספירה.

הפיתוח הוא אתגר עצום למנהלת "חומה" של המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא״ת), בשיתוף הסוכנות נגד טילים של ארה״ב. הקבלן הראשי של הפרויקט הוא התעשייה האווירית, ואיתה שותפים בואינג ותעשיות נוספות. הניסוי האחרון במסגרת פיתוח הטיל, ב-19 בפברואר, הוגדר כהצלחה, אלא שמניתוח הנתונים שנמשך בשבועות האחרונים, וכמקובל בניסויים כה מורכבים, חלק מהממצאים התגלו כמאכזבים. עם זאת במערכת הביטחון מעריכים כי הפרויקט היומרני מתקדם ככלל במסלול הנכון לקראת פיתוח טיל יירוט שיידע להתמודד מול טיל אויב, גם אם ראש הביות שלו יתפצל לכמה חלקים, לצורך הטעיה.

מטוס הקרב הבא

כפי שפורסם השבוע, בתקיפה בדיר א זור השתתפו ארבעה מטוסי F-16I  ("סופה") המצטיינים ביירוט וארבעה מטוסי F-15I ("רעם") שמצטיינים בהפצצה. בשבועות הקרובים יצטרך חיל האוויר להכריע על עסקת רכש לטייסת חדשה בעשור הבא – "רעם" או "אדיר" ( F-35 מתוצרת לוקהיד מרטין, כמו ה"סופה"). לאחר שרכש ב-20 השנים האחרונות מטוסי "סופה" ו"אדיר" מלוקהיד מרטין הבחירה צפויה להיות הפעם בטייסת רעם מתוצרת בואינג.  

לקחי המודיעין

והתקיפה בדיר א זור מעוררת שאלות רבות גם בתחום המודיעיני. כפי שחשף ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, גילוי הכור הראשוני לא הייתה תוצאה לא היה תוצאה של יעילות מערכתית אלא הישג מזהיר של לוחמים בודדים. לאחר הגילוי, פעלה המערכת המודיעינית כולה בצורה מרשימה.

בלי קשר ללקיחת האחריות מצד ישראל על התקיפה, התקיים ביום שני השבוע ערב ראשי אגף המודיעין לדורותיהם בראשות ראש אגף המודיעין, אלוף הרצי הלוי, שיעביר בשבוע הבא את הפיקוד על אגף המודיעין לידי אלוף תמיר היימן.

בכנס השתתפו האלוף היימן, בכירי אגף המודיעין וראשי האגף בעבר: סגן ראש המטה הכללי, אלוף אביב כוכבי, הרמטכ"לים לשעבר, אהוד ברק ומשה (בוגי) יעלון, והאלופים (בדימוס) שלמה גזית, יהושע שגיא, אורי שגיא, עמוס מלכה, אהרן זאבי (פרקש) ועמוס ידלין. האירוע התקיים בסימן יום העצמאות השבעים למדינת ישראל.

במפגש הציג ראש אגף המודיעין את עיקרי ההתפתחויות במערכי האגף, לנוכח המגמות באזור, אתגרי העידן הדיגיטלי.

הלוי אמר כי "אגף המודיעין של צה"ל הוא נכס לאומי, רכיב מפתח בעוצמתו של צה"ל ובעוצמתה של מדינת ישראל. בבסיס עוצמתו – מצוינות אנושית, מצוינות טכנולוגית ושותפות – בצה"ל, בקהילת המודיעין הישראלית ועם שותפים ברחבי העולם. אתגרי התקופה מחדדים את חשיבותה של הידיעה ואת מרכזיות המודיעין. השילוב של יכולת מבצעית ועליונות מודיעינית, הוא סוד עוצמתו של צה"ל. בימים אלה, של מתיחות באיו"ש ובעזה, ועם דינאמיות גבוהה בזירה הצפונית, אני מציע לכל מי שחושב לאתגר אותנו, בפרט לקראת החגים הקרובים, לשקול היטב את מעשיו". 

ראש אגף המודיעין ציין כי במצטבר יש בחדר 32 שנים וחצי של כהונת ראשי האגף: "תבונה של דורות. אין יום בחייו של ראש אגף המודיעין שדומה לקודמו - בחדר הזה קובצו יחד כמעט 13 אלף ימים", הוסיף. ראש אגף המודיעין ציין עוד כי "ארגון בריא הוא ארגון השומר על מתח נכון בין שמרנות לחדשנות. המפגש הזה הוא הזדמנות לספר על מה ששימרנו ומה שמתחדש, ולשמוע נקודות מבט של בעלי הניסיון".

ולמרות כל זאת, מאוד יכול להיות שהמודיעין הישראלי מפספס איומים אסטרטגיים , כפי שלא ידע על פרויקט הגרעין שממנו התפרקה לוב מיוזמתה בתחילת העשור שעבר.