העימות בין איראן לישראל: שאלות ותשובות

השלכות חשיפת מסמכי הגרעין האיראני לצד התקיפות החוזרות ונשנות של יעדים בסוריה, עדיין אינן ברורות. עמיר רפפורט מנסה לענות על כמה מן הסוגיות הבוערות בסיומו של (עוד) שבוע מתוח

העימות בין איראן לישראל: שאלות ותשובות

נתניהו במהלך מסיבת העיתונאים וחשיפת מסמכי הגרעין של איראן (צילום: AP)

ביולי 2015, כאשר נחתם הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, הנחה הדרג המדיני את גופי המודיעין לעשות כל מאמץ כדי להוכיח שאיראן "עובדת" על כולם ודבקה בתכניתה להגיע לפצצה. המשימה להביא חומר מודיעיני חד משמעי,  הוטלה על המוסד, ביחד עם אגף המודיעין בצה"ל. למרות שגופי המודיעין לא הוגבלו בתקציב או בכוח אדם לטובת המשימה, קשה היה להעלות על הדעת מבצע בלב טהרן, שעלילתו כסרט הוליוודי.

ראש הממשלה, שחשף השבוע את המבצע שהסתיים בינואר 2018, ליהק את עצמו לתפקיד הראשי. הפרסום קרה יממה בלבד, אחרי שבכלי התקשורת בעולם נטען כי ישראל ביצעה תקיפה מזהירה בפני עצמה, על בונקר שהכיל 200 טילים איראניים, שיכלו לפגוע בצורה מדויקת בכל נקודה בישראל.

בסיומו של השבוע, השלכות חשיפת המסמכים האיראניים לצד התקיפות החוזרות ונשנות של יעדים איראניים בסוריה, עדיין אינן ברורות.

להלן כמה שאלות ותשובות, לגבי ההתפתחויות הדרמטיות האחרונות (ואלה שייקרו בקרוב). 

מהם השיקולים בעד ונגד פרסום המבצע של המוסד בטהרן?

ה"שואו" של נתניהו הוא צעד חריג בעולם המודיעיני. בנטרול שיקולים שאינם קשורים ישירות לביטחון (ובראשם דעת הקהל בישראל) ניתן למנות סיבות בעד ונגד הצעד של נתניהו. הסיבה העיקרית בעד היא, כמובן, הניסיון של נתניהו להביא לביטול הסכם הגרעין, על ידי הטענה שהמנהיגים האיראניים הם שקרנים חסרי תקנה. הפרסום גם תורם להילה של המוסד הישראלי ולהרתעה.

מאידך, כבר היו מבצעים מדהימים יותר (כולל במסגרת מאמצי הסיכול של הפצצה האיראנית), שלא פורסמו כלל (וספק אם יפורסמו אי פעם).

ככלל, כל פרט המתפרסם על המבצע יסייע לאיראנים לעשות תחקיר עמוק של המחדל (מבחינתם). גם אם לא יערפו ראשים (פשוטו כמשמעו), הם יעשו הכול כדי למנוע פעולות דומות בלב איראן, על סמך הממצאים. הפרסום גם משפיל פומבית את האיראנים שלא לצורך. ההשפלה היא סיבה אמוציונאלית לשירותי המודיעין של איראן לבצע פעולה שתחזיר את כבודם. 

לגופו של החומר המודיעיני, לא ברור האם יש בו כדי לשכנע שאיראן אכן אינה עומדת בהסכם עם המעצמות מיולי 2015. קולות בכירים מהצמרת הביטחונית עד לאחרונה (למשל של האלופים במילואים יצחק בן ישראל ועמוס גלעד ושל ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, עוזי ארד), אפילו טענו השבוע כי העובדה שנתניהו לא הציג הוכחות על חריגה מההסכם, אפילו משרתת את הטענה האיראנית שהם ממלאים את ההסכם באופן מלא מאז שנחתם.

אגב, הדבר תואם את ההערכות בישראל מ-2015, לפיהן האיראנים יכבדו את ההסכם במשך כמה שנים, משום שהמצב הקיים של היותם "מדינת סף" גרעינית, ממילא משרת אותם היטב.

מאידך, גם אם במסמכים הוכחה חותכת על הפרת ההסכם, מסמכי טהרן הותירו רושם רב בבירות רבות בעולם ועשויים לשים על השולחן סוף סוף גם את פרויקט הטילים של איראן ולא רק את פצצת הגרעין שאליה היא חותרת.

בכל מקרה, הפרסום, שהיה מתואם היטב עם האמריקאים, עשוי לשרת את הנשיא דונלד טראמפ אם יחליט שלא להאריך את תוקפו של הסכם הגרעין ב-12 במאי.

אז מהם התרחישים לגבי מה שייקרה ב-12 במאי?

למעשה, מה שעומד על הפרק ב-12 במאי, אינו החלטה על ביטול ההסכם. בתאריך זה יפוג צו נשיאותי מימי ממשל אובמה, המשעה את הסנקציות הקבועות בחוק על איראן, בשל פרויקט הגרעין שלה.

טראמפ כבר האריך את הצו כמה פעמים, אך הודיע כי אין בכוונתו להורות על הארכה נוספת. בכך גרם למנהיגי המעצמות האירופאיות לנסות לסתור חורים בהסכם הגרעין (כמו הקפאת פרויקט הטילים), כדי שיתרצה ויאריך את הצו. בשיאם של המגעים בין המעצמות, הטיל נתניהו את הפצצה.

כעת, תרחיש קיצוני אחד הוא שטראמפ יוותר ברגע האחרון וימשיך להשעות את הסנקציות על בסיס הסכם הגרעין הקיים. מהצד השני, קיימת אפשרות שטראמפ יורה על ביטול ההסכם, והאיראנים מצידם יסלקו את פקחי האו״ם ויכריזו על חידוש פרויקט הגרעין שלהם.

ד"ר עוזי ארד מעריך בשיחה עם "ישראל דיפנס" כי מה שיקרה בפועל "יהיה באמצע". לדברי ארד, גם אם טראמפ לא יאריך את הצו ב-12 במאי, האינטרס האיראני הוא לא להביא לביטול ההסכם, מבחינתם.

"יכול להיות שהם יכריזו על צעדים בעלי משמעות סמלית כמו העשרת אורניום לרמה של 20 אחוזים, אבל ימנעו מצעד דרמטי כמי גירוש הפקחים, שיביא עליהם סנקציות עולמיות מוחשיות ומידיות. בתוך המרחב הזה, כנראה שלא יקרה שום דבר דרמטי ב-12 במאי, לא מצד המעצמות ולא מצד איראן", אומר ארד.

האם יש קשר בין סוגיית מסמכי טהרן והגרעין ובין הפרסומים על התקיפות הנוספות בסוריה?

כן. נראה, שישראל  לוקחת בחשבון את העובדה שבזמן ההמתנה להחלטה על הסכם הגרעין, ידיה של איראן כבולות יותר מהרגיל, ולכן זוהי הזדמנות להגביר עליה את הלחץ בסוריה.

בלי קשר, להתפתחויות בסוריה יש דינמיקה משל הסלמה משל עצמה. יכול מאוד להיות, שלפחות חלק מהטילים שהותקפו (לפי פרסומים זרים) הובאו לסוריה רק לאחרונה, כאיום מוחשי מאוד מצד איראן על כל נקודה בישראל, בעקבות הסיבובים הקודמים שבהם ישראל תקפה, לפי הטענות, יעדים איראניים בשטח סוריה.

אם הפרסומים לגבי התקיפה נכונים, כנראה שנעשה שימוש בנשק מתקדם ביותר כדי לתקוף את מאגרי הטילים. נשק כה איכותי אינו מצוי בידי ארגוני המורדים בסוריה, ולכן ייתכן כי לקיחת האחריות לתקיפה על ידי המורדים, כפי שנטען בכמה כלי תקשורת, אינה נכונה. 

בכל מקרה, להבדיל מהתקיפה לפני כחודש, שבה נהרגו שבעה איראנים, הפעם איראן הרשמית לא האשימה באופן פומבי את ישראל ולא הבטיחה נקמה (מה שלא אומר שהאיראנים לא ינקמו את התקיפה הזאת או את אלה שקדמו לה).

אז האם העימות עם איראן הוא כבר בעצם מלחמה?

בינתיים, מדובר במהלך כמעט חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל, שבו צה"ל פועל בצורה שיטתית ועקבית לסכל בניין כוח של האויב, תוך כדי הבנייה ועוד לפני שהכוח הופעל. אם נערך על כך דיון סודי בקבינט, יכול להיות שישראל מעדיפה לצאת למלחמה עם איראן לפני שיש לה פצצת גרעין ולפני שבנתה כוח משמעותי בסוריה, מאשר אחר כך. במילים אחרות, נלקח כאן סיכון למלחמת ברירה, שכן אם האיראנים ימצאו לנכון, הם יכולים להתייחס לתקיפות האלה כאל הכרזת מלחמה עליהם. 

וגם אם שני הצדדים אינם מעוניינים במלחמה כוללת (והם אינם מעוניינים), ניסיון העבר מלמד כי מלחמות רחבות מתפרצות בדרך כלל בשל "אי הבנה" ובשל הערכה מוטעית של כוונות האויב, יותר מאשר בשל תכנית סדורה. 

במקרה של מלחמה רחבה בין איראן לישראל, מה יהיו גבולות הגזרה? 

יכול מאוד להיות שבעקבות התקיפות, האיראנים יאטו מאוד את בניין המחנות שלהם בסוריה גם אם לא יכריזו על כך פומבית. אם לא, תהליך ההסלמה צפוי להימשך. במקרה של מלחמה כוללת ישוגרו אלפי טילים לעבר ישראל.

האם ישראל תסתפק בתקיפת מטרות בלבנון ובסוריה? לא בטוח. לפני ימים אחדים אמר שר הביטחון אביגדור ליברמן כי במקרה שאיראן תתקוף בישראל, ישראל מצידה תתקוף בתגובה גם בטהרן. מדובר בהצהרה דרמטית ובשינוי "כללי המשחק", אבל בימים בהם חשיפה מודיעינית מסעירה רודפת תקיפה מדהימה - מי שם לב לדיבורים.