מחולשה לחלישה

מחולשה לחלישה

צילום: יח"צ

סוגיית הביטחון היתה מרכזית בחיי הישוב העברי לפני הקמת המדינה בדיוק כפי שהיא חיונית בדברי ימיה של מדינת ישראל. כוח המגן העברי, מאז פירוק ארגון "השומר" והקמת ארגון "ההגנה" תחתיו ביוני 1920, היה נתון במהלך השנים עד להקמת המדינה לפיקוח משתנה של גופים פוליטיים בישוב.

ד"ר עמיר בר-אור מזהה בניתוח עומק מקורי ויצירתי את הצמתים השונים של הפיקוח האזרחי, ומסייע בכך להבין היטב את החשיבות העליונה שייחס בן-גוריון למעבר הקשה ממחתרות למדינה.

הצומת הראשון מתקיים בדצמבר 1920, כבר בחודשים הראשונים להקמת "ההגנה", בו עוברת האחריות ממפלגה, "אחדות העבודה", ל"הסתדרות העובדים", ארגון רחב יותר שיוכל להביא את "ההגנה" לתנועה עממית. המעבר קורה בצל אתגר ביטחוני משתנה של הישוב היהודי הקטן לצד רוב ערבי הפועל נגדו. צומת שני בהתפתחות הפיקוח על הגוף הביטחוני מתחולל בקיץ 1931 בו מקבלת הנהלת הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, המוכרים כמוסדות הלאומיים של הישוב, את האחריות להפעלת ארגון "ההגנה". הישוב היהודי התמודד כל השנים מ-1920 עד 1948 עם אתגרים בלתי פוסקים בצד מאבק בשתי שאלות חיוניות לעתיד הקיום העברי בא"י – התיישבות ועלייה. לשני מאמצים אלה חיוני מערך הגנה תומך. בקיץ 1931 מוקמת מפקדה ארצית לארגון "ההגנה". ב-1935 מתמנה בן-גוריון  ליו"ר הסוכנות היהודית ובולט ביותר כאישיות הדומיננטית בעשייה הביטחונית. בצד מפלגת הפועלים, מפא"י, עם בן-גוריון בראשה, מתאמץ "האיחוד האזרחי" (מה שהיום היינו קוראים מרכז-ימין) בראשות ישראל רוקח, להעמיד גם הוא את הטיפול בביטחון הישוב בסדר עדיפות גבוה, דבר המייצר מאבקי עוצמה בשליטה על ארגון "ההגנה". ההסתדרות הכללית, אשר אבדה את בכורת השפעתה על "ההגנה", ממשיכה אף היא בדרישה להגביר את השפעתה, בעיקר באמצעות ישראל גלילי, נציג ההסתדרות במפקדה הארצית, לאור התחזקות המחנה האזרחי.

על רקע זה ברור עד כמה חשובים היו הצעדים שנדרשו מהנהגת הישוב בעקבות החלטת האו"ם מ-29 בנובמבר 1947. בן גוריון פעל אז להקמת ועד הביטחון היישובי, מוסד ציבורי בין-מפלגתי, אשר יהיה גוף אזרחי עליון על "ההגנה". השינוי החשוב נעשה באפריל 1948 , אז נקבע כי מנהלת העם היא הגוף היחיד המרכז את כל הסמכויות הממלכתיות, בהן בעדיפות, כמובן, נושא הביטחון. על רקע זה קל להבין את המאמץ של בן גוריון עם הקמת המדינה לבטל באופן נחרץ את כל המסגרות הלא-ממלכתיות – אצ"ל, לח"י, פלמ"ח.

ספרו של עמיר בר-אור מקנה תשתית היסטורית ומתודית חשובה להבנת יחסי הגומלין של הצבא והחברה עם המערכת הפוליטית. התשתית הביבליוגרפית הרחבה המופיעה בסוף הספר יכולה להיות לעזר רב למתעמקים בנושא כיום מזוויות שונות.

***

מחולשה לחלישה – הפיקוח הפוליטי על הכוח הצבאי במעבר מיישוב למדינה מאת עמיר בר-אור, הוצאת נבו

אולי יעניין אותך גם