הש"י שהעניקה ה"הגנה" למודיעין של צה"ל

בימים אלה לפני 70 שנה התגבש המודיעין הישראלי למסגרות ממלכתיות לאחר עשרות שנים של עבודה במחתרת. תזכורת לימים ראשונים בטור השבועי של אפרים לפיד

 

הש"י שהעניקה ה"הגנה" למודיעין של צה"ל

לוחית זיכרון ליד מפקדת ש"י בתל אביב (צילום: ד"ר אבישי טייכר, אתר וויקיפדיה)

שירות הידיעות (ש"י) של "ההגנה", הגוף המודיעיני המרכזי של היישוב, פעל מהיווסדו בכפיפות כפולה, מפקדת "ההגנה" והמחלקה המדינית של הסוכנות היהודית גם יחד. כבר בשנות ה-30 היו גופי מודיעין של "ההגנה" פרוסים ברחבי הארץ. ב-1940 הפך ש"י הארצי לגוף אָחוּד. מי שפיתח את הקונספציה התפקודית של מיזוג בין הפעילות המודיעינית לפעילות הדיפלומטית היה ראובן זסלני, בכינויו המחתרתי (שאותו אימץ והפך לשם משפחתו) "שילוח". הוא וחבריו, מעצבי המודיעין המדיני של "המדינה שבדרך", תפסו את מקומו של הדיפלומט ואת איש המודיעין כמשלימים זה את זה.

תחומי הפעילות המרכזיים של ש"י היו ערביי ארץ-ישראל, הבריטים ומדינות ערב. מערך המודיעין שבנה ארגון "ההגנה" לא הצליח לספק מודיעין בעל ערך ללחימה נגד צבאות סדירים. בסוף שנת 1947 הוחל בהקמתה של רשת "ינאי", שלוחת ש"י באירופה, שמרכזה בפריז ובראשה חיים בן-מנחם, שהיה קודם ראש ש"י בירושלים. לרשת היו שלוחות במדינות אירופה. בש"י היו שלוש מחלקות: מחלקה בריטית-מדינית בראשות בוריס גורביץ-גוריאל, שהומלץ לתפקיד על ידי יצחק בן-אהרון, שהיה איתו בשבי הגרמני; מחלקה פנימית בראשות איסר הלפרין-הראל; ומחלקה ערבית בראשות שמואל (זיאמה) דיבון. השלוחה הירושלמית הייתה הגדולה והחשובה בשל מיקום המטה של הנציב העליון והצבא הבריטי בארץ.

במחלקה הבריטית-מדינית הופעלו ארבע רשתות: רשת צבאית בראשות שלהבת פראייר, אשר אספה מידע מפקידים יהודים בצבא הבריטי; רשת ממשלתית בראשות יוסף כרמל, שטיפלה במידע מפקידים יהודים במשטרה הבריטית; רשת קונסולרית בראשות נתנאל לורך, שעסקה באיסוף מידע מדיפלומטים זרים; רשת הארחה שהתבססה על עובדים בבתי המלון (כולל זונות), שקלטו מידע מאנשי ממשל וצבא בריטים במגעים שונים, כולל אירועים חברתיים. למחלקה המדינית של ש"י היתה פריסה רחבה, שסיפקה מידע רב ומגוּון על מצב השלטונות האזרחיים והצבאיים הבריטיים בארץ ובמזרח התיכון.

מאמצים רבים הוקדשו להתרעה על מבצעים מתוכננים של הבריטים כמו מבצע "AGATHA" (המוּכר כ"השבת השחורה") ב-29 ביוני 1946, שבו עצרו הבריטים את בכירי הסוכנות וערכו חיפושים נרחבים אחר נשק. ערב מלחמת העצמאות היו לש"י ידיעות מדויקות למדי על המערכת הצבאית הבריטית בכלל ועל יחידות המודיעין שלה בפרט. גוף ש"י במגזר הערבי הפעיל רשתות של סוכנים ומודיעים בארץ ובארצות ערב הקרובות. מפקדי ש"י פעלו לגייס קצינים וחיילים משוחררי הצבא הבריטי בעלי ניסיון במודיעין. הבולטים בהם היו אריה (לובה) אליאב, יעקב כרוז (קראוס), נתנאל לורך, רחבעם עמיר, גליל אלישיב ושלהבת פראייר.

השוטרים והפקידים העברים, חברי "ההגנה", שעבדו במערכות השלטון הבריטי, היו נכס חשוב לש"י. ש"י היה המסגרת הארגונית שלהם ב"הגנה", לה נשבעו אמונים. עיתונאים יהודים מסרו לש"י ידיעות שהצנזורה פסלה, ושהעידו על הלכי רוח בציבור הערבי או על כוונות השלטון הבריטי. חלק מאנשי ש"י פעלו כמעט בגלוי, הבולשת הבריטית ידעה על קיומם ותפקידיהם. לצורך משימותיהם היו אנשי ש"י קשורים גם עם בלשים בריטים וערבים, וניתן להניח כי בין אלה נמצאו גם מי שהלשינו על חברים.

ערביסטים וסטודנטים הצטרפו לש"י לאחר הפיכתו לגוף אָחוד ב-1940 והדבר הוביל להתנגשות בין שתי התפיסות השונות: 'מזרחן-מומחה' או 'ערביסט-פרימיטיבי'. בהתמודדות זו הייתה בדרך כלל ידם של הערביסטים על העליונה, והם שנתנו את הטון בכל הנוגע למזרחנות מעשית. עיקר הפעילות האיסופית התבסס על הפעלת מקורות חיים ועל ציתות לרשתות קשר ולטלפוניה של הבריטים בארץ ושל גופים ערביים. ש"י תכנן לקיים קורס לקציני מודיעין שיימשך שנה – הקורס הארוך ביותר ב"הגנה" –    מחציתו מוקדשת ללימודים עיוניים והמחצית השנייה להתנסות מעשית. הקורס הראשון עם שלושים חניכים נערך ביוני 1946, בפיקודו של זרובבל ורמל (ארבל), אך בשל הצורך הדחוף בקציני מודיעין הוא נמשך שישה חודשים בלבד.

בארגוני אצ"ל ולח"י היו גופי מודיעין מצומצמים. מחלקת שירות ידיעות (מש"י) באצ"ל הוקמה ב-1937, אך נסגרה לאחר שנחשפה לבריטים. באותה שנה הציע מזכיר מִפקדת האצ"ל, אברהם שטרן ("יאיר") שיתוף פעולה בין הצבא הפולני והארגון הצבאי הלאומי להעברת נשק ותחמושת מפולין לארץ. במארס 1939 הגיעו מהארץ להרי הקרפטים 25 מפקדים של האצ"ל כדי לעבור בהדרכת קצינים פולנים קורס סודי בנושאי לוחמת גרילה. מחלקת מודיעין שכונתה "דלק" הוקמה באצ"ל ב-1944 עם הכרזת המרד בשלטון הבריטי על ידי מפקד הארגון, מנחם בגין. בראש המודיעין של אצ"ל עמד אליעזר (אלי) תבין, ואחריו  יעקב עמרמי. "דלק" אספה בעיקר מודיעין למבצעים נגד הבריטים. פעילותה במגזר הערבי הייתה מצומצמת מאוד, והתבססה בעיקר על איסוף ידיעות מאנשי הארגון שהתגוררו בערים מעורבות.

גם לח"י הפעיל מסגרת מודיעין בשם "מחלקה ו'" או "הליגה", אך פעילותה הייתה מצומצמת מאוד.

 

אולי יעניין אותך גם