טעות טרגית בראשית המודיעין – פרשת טוביאנסקי

החודש לפני 70 שנה בוצעה אחת מפרשיות המודיעין הטרגיות של ישראל בראשית דרכה. תזכורת עם רקע מביא אפרים לפיד

טעות טרגית בראשית המודיעין – פרשת טוביאנסקי

טוביאנסקי (צילום: אתר וויקיפדיה)

ב-30 במאי , שבועיים אחר ההכרזה על הקמת המדינה, הורה ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון לפרק את כל הארגונים והמחתרות ולקיים השבעה של כל החיילים לנאמנות למדינה ולצה"ל. ב-30 ביוני 1948, עם פירוק הש"י הוקמו שלושת המרכיבים הראשונים של המודיעין הישראלי:  ש.מ. (שירות המודיעין הצבאי), 'דעת' (בתוך המחלקה המדינית שהפך לימים ל'מוסד') והש"י הפנימי או 'מחץ' שהפך לשב"כ.

בראש המודיעין הועמד סא"ל איסר בארי ('איסר הגדול'). הוא היה בתפקיד זה חצי שנה בלבד, מיוני עד דצמבר 1948, במהלך מלחמת העצמאות. בתקופה קצרה זו התגלמו באופיו ובפעולותיו הסכנות האורבות לפתחו של שירות מודיעין במשטר דמוקרטי. בתקופה זו נעשו שינויים תכופים במבנה המודיעין במסגרת אגף המבצעים בראשות יגאל ידין. בארי סיים את תפקידו בהוראת בן-גוריון לאחר שני אירועים חמורים, בהם הוצאו אנשים חפים מפשע להורג בהליכים פסולים כיוון שנחשדו בריגול.

הראשון היה מאיר טוביאנסקי , קצין צה"ל, אשר שרת בצבא הבריטי, פעיל ב'הגנה', מפקד מחנה שנלר ובסיס חיל האוויר בירושלים. בנוסף על שירותו בהגנה הוא עבד בתפקיד בכיר בחברת החשמל. במסגרת זו עמד בקשר עם המנהל הבריטי של חברת החשמל, אשר עבר בתוקף תפקידו לירושלים המזרחית שהייתה בשליטת הירדנים. 

עובד יהודי בחברת החשמל דיווח לאנשי המודיעין כאילו טוביאנסקי מסר למנהל הבריטי נתונים על מתקנים חיוניים בירושלים, מקומות אשר קודם לכן הופצצו על ידי הירדנים. ללא חקירה מעמיקה ומתוך להט של בנימין גיבלי, אשר עמד בראש המודיעין הקרבי, הועמד טוביאנסקי ב-30 ביוני, ממש ביום הקמת שירות המודיעין, בפני בית דין שדה באשמת ריגול ובבגידה. השופטים – בכירי שירות המודיעין של אז : בנימין גבלי, דוד קרון (ממייסדי יחידה 504) ואברהם קדרון (לימים מנכ"ל משרד החוץ). הוא נידון על ידם למוות, ובאותו יום הוצא  להורג על ידי כתת יורים באתר שהוא כיום בקיבוץ הראל ליד ירושלים.

לאחר חקירה של הפרקליטות הצבאית התנצל בן גוריון כעבור שנה בפני אלמנתו על הטעות הטרגית ואף הודיע על כך בכנסת. טוביאנסקי הועבר לקבורה בהר הרצל והוענקה לו דרגת סרן לאחר מותו.

באותה שנה נתגלתה גופת מודיע ערבי בשם עלי קאסם שנחשד כבוגד וסוכן כפול. אף הוא הוצא להורג בפקודת איסר בארי. בינואר 1949 הורחק בארי מצה"ל ונשללה ממנו דרגת סא"ל לאחר חקירה בעניין פוליטי. באוקטובר 1949 נעצר לאחר  בדיקת המשפט הצבאי על הריגת טוביאנסקי. בארי הואשם בהריגה ונדון בבית משפט אזרחי למאסר של יום אחד. הוא נחון על ידי הנשיא חיים וייצמן, כך שלא נשא כל עונש על מעשיו "בשל תרומתו לביטחון המדינה", כלשון השופטים.

בתקשורת פורסמו הפרשיות הללו ופיטוריו של בארי  באופן מרומז, כיוון שהצנזורה החמירה אז מאוד בפרסום ידיעות על "השמצת הצבא ומפקדיו", כלשון ההוראות אז. עם פיטוריו של בארי מונה חיים הרצוג לראש מחלקת המודיעין בינואר 1949 למשך שנתיים. ב-1950 החליף אותו אל"מ בנימין גיבלי, שהיה, כזכור, אחד השופטים של טוביאנסקי. הוא מילא את התפקיד עד 1955, אז נאלץ לפרוש בעקבות "עסק הביש" במצרים.

הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, הגדיר את פרשת הוצאתו להורג של סרן מאיר טוביאנסקי זיכרונו לברכה כאירוע שהזמן לא הקהה. לא רק שזו הייתה הפרשה המשפטית המשמעותית ביותר במלחמת העצמאות, אלא שגם בחלוף כמעט שבעה עשורים, היא עודנה אחת הפרשיות המשפטיות החשובות ביותר בתולדות צה"ל ומדינת ישראל, ותרומתה לעיצוב דמותו של המשפט בצה"ל, ניכרת עד היום.

אולי יעניין אותך גם

By Spc. Micah E. Clare, U.S. Army - This image was released by the United States Army with the ID 070930-A-2013C-254 (next). Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=4556991

דיווח: רק"מי M1117 ראשונים הגיעו לאוקראינה מארה"ב

רק"מים אלו הינם חלק מחבילת הסיוע הצבאי האמריקאית בשווי של 400 מיליון דולרים שהוכרז עליה בחודש נובמבר 2022