לא נרדם בלילות

לא נרדם בלילות

צילום כריכה: יח"צ

גיורא איילנד, בן כפר הס בשרון, התגייס ב-1970 לצנחנים והתקדם בתפקידי פיקוד עד לאלוף - ראש אגף מבצעים וראש אגף התכנון במטה הכללי. בספרו האוטוביוגרפי מפרט איילנד את קורותיו מילדות בכפר דרך מלחמת יום הכיפורים והקרב החווה הסינית, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון הראשונה, האינתיפאדה הראשונה והשנייה ועוד.

הוא מתרשם כי צה"ל היה מקובע ושבוי ביותר מדי נהלים ופקודות בתפיסת הפעולה באזור הביטחון בלבנון וכך הפכה המשימה של להגן על ישובי הצפון ברוב הזמן פשוט להימנע מנפגעים. יש דימוי בציבור ואפילו בצבא כי העיסוק באסטרטגיה הוא אינטלקטואלי, ולעומתו הטקטיקה היא דבר פשוט שאינו מחייב חשיבה מעמיקה. בפועל ההיפך הוא הנכון, דווקא החשיבה הטקטית היא המורכבת יותר ומחייבת לשקול יותר משתנים. על רקע זה בולטת העדיפות שהקנה איילנד בתפקידיו השונים ללימוד הידע, להדריך ולתחקר פעילות מבצעית. גישה זו מלווה אותו לאורך שנים ובה הוא משתף בפירוט רב משלושה תפקידים – מפקד בה"ד1, מח"ט גבעתי וקצין חי"ר וצנחנים ראשי (קחצ"ר).

לאחר שהשתחרר בסוף 2003 מונה לראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי). בתפקיד זה רכש ניסיון אסטרטגי רחב, אשר הפך אותו במהלך השנים ליועץ ופרשן בנושאי הביטחון הלאומי גם מחוץ למערכת הממלכתית. הוא היה שותף בכיר בהובלת הטיפול המדיני בתוכנית ההתנתקות, בסוגיות הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובאיום הגרעין האיראני, לצידם של כמה ראשי ממשלה.

בצד התיאור של פועלו בכל תחנותיו הצבאיות והאזרחיות מספק איילנד תובנות חדשות וגישה אחרת על כמה מהאמירות שנראות מובנות מאליהן, כמו המחדל במלחמת יום הכיפורים, כיצד בכל זאת ניתן לפתור את הסוגיה הפלסטינית, וגם איזה פתרון דיפלומטי היה נותן מענה לסוגיית הפצצה האיראנית. אגב, לדעתו, שר ביטחון אינו חייב להיות בעל רקע צבאי.

גיורא איילנד התמודד לאחרונה עם אתגר בריאותי קשה. אין ספק כי חשוב לו להציג לציבור כי הקושי הפיזי האמיתי, המלווה אותו משנים לא להירדם בלילות, מביע גם את הדאגה שהוא רוחש לעתידה של מדינת ישראל.

***

לא נרדם בלילות – אוטוביוגרפיה מאת גיורא איילנד, ידיעות ספרים, 2018