"האתגר יהיה לתת לרובוט לבצע ירי עצמאי"

בשדה הקרב, בעולם המכרות ובחקלאות – שוק הרובוטיקה היבשתית הולך וגדל ובתע"א מתכננים להיות בחזית הטכנולוגיה. ראיון מיוחד עם מנהל היחידה העסקית של פעילות הרובוטיקה הקרקעית בחברה

"האתגר יהיה לתת לרובוט לבצע ירי עצמאי"

מתוך הביקור המיוחד במעבדת תע"א (צילום: מאיר אזולאי)

התעשייה האווירית היא בין החלוצות בתחום הרכבים הבלתי מאוישים (כרב"מ). פעילות החברה בתחום החלה אי שם לפני כחמש עשרה שנים בשותפות עם חברת אלביט מערכות תחת השם ג'ניוס. עם הזמן, השותפות התפרקה והתעשייה האווירית המשיכה לפתח עצמאית את התחום.

"עד שנת 2009 הייתה התמודדות טכנולוגית משמעותית. איך מנווטים?, איך מספקים רוחב פס בתנועה? וכו'. בשלוש השנים האחרונות הטכנולוגיה הבשילה לצרכים המבצעיים, וכעת הקושי הוא בחינוך שוק", אומר מאיר שבתאי, מנהל היחידה העסקית של פעילות הרובוטיקה הקרקעית בחברה. מתחילת השנה, קיבלה הפעילות משנה תוקף והפכה ליחידה עסקית עצמאית במקום לפעול תחת מפעל 'להב' כפי שהיה בעבר.  

על אף ההבשלה של הטכנולוגיה בתחום, נראה כי הלקוחות הביטחוניים לא ממהרים לאמץ כרב"מ. ניצנים יש בצבא האמריקאי, בצה"ל ובעוד מספר צבאות בעולם, אך מדובר בפעילות רכש קטנה. "בשנתיים האחרונות יש התעוררות ביחס לעבר בתחום", אומר שבתאי. "גם הזירה האזרחית תורמת. החייל שלפני רגע יצא לחופש באזרחות נחשף לנוחות וליתרונות בכלים לא מאוישים. החשיפה של המשתמשים לפתרונות אזרחיים מחלחלת גם לצבא".

רובוטים קרקעיים יכולים לשמש למשימות צבאיות מסוכנות, משעממות או מלוכלכות. נסיעה הלוך וחזור על ציר גבול, הובלת משאות, גרירה של כלי רק"מ שנתקעו, איסוף מודיעין בשטח רווי איומים ועוד. "הכלים הקרקעיים יודעים להגיע לבד מנקודה לנקודה. לא צריך לנהג אותם עם ג'ויסטיק. היכולת הזו מפנה את המפעיל לעסוק בסנסורים או במערכות הנשק שהם ליבת הפעילות", מסביר שבתאי. 

ארכיטקטורה פתוחה

שינוי נוסף שחל בתחום הוא מעבר ממוצרים למערכות. פעם מכרו כרב"מ. היום הלקוח רוצה פתרון שלם שיבצע משימה. בשוק העולמי מתחילים לדבר על יישומים. הלקוח מכתיב צורך, והיצרן בונה מערכת שלמה הכוללת את הרכב, התקשורת, השליטה, סביבת האימון וכל המכלולים הנדרשים לאותו צורך. מדובר בשילוב רכבים, סנסורים, תתי מערכות ומודולי תוכנה מסוגים שונים.

"אנחנו נוקטים בגישת ארכיטקטורה פתוחה. המטרה היא לאפשר ללקוח לחבר איזה תתי מערכות או סנסורים שהוא רוצה. כדי לעשות זאת, הפיתוח בתעשייה אווירית מתמקד בליבת המערכת בתחומים כמו אלגוריתמים, תקשורת, הצפנה ועוד. מעבר לכך, מסופקים ללקוח ממשקים פתוחים שמאפשרים ללקוח להתאים את הכלי לאיזו משימה שהוא רוצה. אפשר לחבר לכל כלי שלנו כנת נשק תקנית בשלושה שבועות. כל עוד היא עומדת בתקני בטיחות, לא צריך היכרות מוקדמת עם היצרן. זה היתרון שהכל פתוח.  

"כל כלי נשלט מתחנה שלו ומערכת השו"ב מאפשרת להתך מידע ממספר כלים יחד. אנחנו יודעים גם להתקין קיטים שהופכים רכבים קיימים ללא מאוישים. לקוחות שרכשו רק"מ, לא יזרקו הכול ויקנו חדש לא מאויש. הם מחפשים אפשרות להפוך חלק מהצי לנשלט מרחוק. עם זאת, העתיד לא בזה, אלא בכלים מדויקים שמגיעים ישירות מהיצרן לפי דרישות הלקוח".

הגבינה זזה: שינויים בקבלת החלטות רכש

אחת השאלות בנוגע לכלים קרקעיים נשלטים מרחוק טמונה בשחלוף שלהם עם כלים מאוישים. מדובר בנקודת הזמן בה ממשלה וצבא מחליטים מה לקנות - טנקים, נגמ"שים או כלים לא מאוישים. "הרובטל כדוגמא הוא כלי קרבי ששוקל שבעה טונות, נשלט מרחוק, יודע לנווט במהירויות גבוהות ויכול לשמש למגוון משימות עם התאמה מודולרית של סנסורים ומערכות נשק", מסביר שבתאי. "רובוט כזה מסוגל לנסוע לפני הכוחות לאיסוף מודיעין מבלי לסכן חיילים. האם בשיקולי הרכש הוא נמצא כחלופה לנגמ"ש? אנחנו עדיין לא שם".

נקודה נוספת שעולה כאשר חושבים על חלופה לכלים מאוישים היא הגנה על הכלי. במתארי לוחמה א-סימטרית, אורבנית או בשטחים פתוחים, הזירה תהיה רוויה איומים. טילי נ"ט, מוקשים, מטענים ועוד. בעוד ההגנה על כלים מאוישים נועדה לשמור על החיילים בפנים, ברובוטים אין חיילים. ההגנה במקרה הזה היא על שרידות הכלי עד להשלמת המשימה. "המיקוד בתחום ההגנה על הכלי הוא בשרידות המנוע, צינורות השמן, מערכות אלקטרוניקה, אנטנות וכל מכלול שיכול להפריע להשלמת המשימה", אומר שבתאי. "אם טיל נ"ט פוגע ברובוט ומקמט חלק מהשלדה, הוא לאו דווקא מפריע לו. 

"אם מדובר בכלי שמותקן עליו מכ"ם ומערכת נשק, אפשר להפוך את השילוב שלהם להגנה אקטיבית. לזהות ירי לעבר הכלי, לכונן ולהשמיד את האמצעי המאיים. זה היתרון שיש לך רובוט עם יכולת מודולרית להתקנת סנסורים ומערכות. אתה יכול לעשות עם הכלי מה שאתה רוצה".

אחת השאלות העיקריות שתעשיית הרובוטיקה הקרקעית מתמודדת עמה היא שאלת הלחיצה על ההדק. כיום, הכרב"מים החמושים מבצעים ירי על ידי המפעיל שלהם. עם זאת, קיטון בחתימה של האויב בזירה מצריך סגירת מעגל מהירה יותר. מתישהו האדם התקדמות יכולות סגירת המעגל לעתיד היא קבלת החלטות עצמאית של רובוטים בהקשר ירי. זו שאלה שבשנים הקרובות היצרנים יצטרכו להתמודד אתה. באילו תנאים הרובוט רשאי לקבל החלטת ירי לבד. 

"אנחנו יודעים לחבר על רובוט מערכות נשק, אופטיקה יום/לילה משולבת עם מודולי תוכנה של חברות הזנק לפתרונות כמו זיהוי ביומטרי. זהו רובוט עם יכולות מתקדמות מאוד לסגירת מעגל. השאלה מי לוחץ על ההדק. התעשייה עדיין לא מצאה לזה פתרון, וגם לא צפוי פתרון כזה בשנתיים הקרובות לפחות", מסביר שבתאי.  

לא רק מגזר ביטחוני

הפיתוחים שעושים בתעשייה אווירית בתחום הרובוטיקה הקרקעית משמשים גם יישומים אזרחיים. אחד הבולטים בהם הוא עולם המכרות. לפי שבתאי, האתגר העיקרי בניהול מכרה טמון במיקרו תהליכים שנצברים להוצאות תפעול ולא בהפיכת כלים לנשלטים מרחוק. "במכרה, תא השטח ידוע, הדרכים ידועות ומתארי העבודה שגרתיים. הפתרון במקרה כזה הוא מערכת שו"ב שמנהלת את כל הרובוטים במכרה. 

"נניח שמשאית אחת רוצה לעלות עמוסה ואחת לרדת ריקה. מי נותן למי זכות קדימה? מי בולמת? רק על האירוע הזה אנחנו יודעים להראות חסכון בבלאי של כלים בבלמים, דלק וזמן עבודה. הלקוח מחפש פתרון. אם יש לו כלים קיימים במכרה, לא משנה של איזה יצרן, אנחנו הופכים אותם לנשלטים מרחוק, אבל העיקר הוא השו"ב".

תחום נוסף שתעשייה אווירית רוצה להיכנס אליו לצד ניהול מכרות הוא חקלאות. עולם החקלאות מתחיל לאמץ כלים בלתי מאוישים למשימות שונות. השימוש בכלי לא מאויש בחקלאות מאפשר ניצול מרבי של תשתית התפעול כי הכלים יכולים לעבוד ללא הפסקה. 

"אנחנו עוסקים ברובוטים קרקעיים בלבד ועושים שיתופי פעולה עם יחידות אחרות בתעשייה אווירית. חלק מהפעילות השיווקית שלנו כוללת גם שיתופי פעולה עם יצרני רכבים צבאיים והנדסיים. מרבית השיווק של היחידה נסמך על מערך השיווק של תעשייה אווירית הכולל פעילות ב-90 מדינות.  אם יצרן רכב רוצה רכבים נשלטים מרחוק בקו המוצרים שלו הוא יצטרך להשקיע כמה שנים וכמה עשרות מיליוני דולרים להגיע לשם. לפעמים מעדיפים ללכת איתנו כספק OEM של הטכנולוגיה".

לגבי השאלה האם תעשייה אווירית מתכוונת להיכנס לתחום מכוניות אוטונומיות בשוק הקמעונאי עם קיטים או מערכות, שבתאי מגלה שיש דיונים בנושא. "אתה תראה אותנו במכרות וחקלאות. לא ייקח לנו הרבה זמן להחליט האם נכנסים גם לתחום המכוניות האוטונומיות", מסכם שבתאי בקריצה.

***

בתמונה: מאיר שבתאי, צילום: מאיר אזולאי

אולי יעניין אותך גם