עד שיחזור החייל האחרון

עד שיחזור החייל האחרון

כריכה: יח"צ

"עד שיחזור החייל האחרון" הוא סיפורן של היחידות לאיתור נעדרים בצה"ל והוא נכתב על ידי ירח פארן, שהוא מוותיקי היחידה, שפרש ממנה לאחר עשייה מרובת שנים במסגרת היחידות.

הספר הוא פרי מחקר ארוך ונועד להביא לידי הקורא את מהלך הקמתן של היחידות האחת בחיל האוויר והשנייה תחת אכ"א ואת עיקר פעילותן במיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים. לא ברור מהספר עד כמה נכונה ההחלטה לקיים שתי יחידות במקביל העוסקות באותו תחום.

בספר מובאים סיפורי הצלחה רבים באיתור נעדרים כאשר ההצלחה בולטת בעיקר לאחר מלחמת יום הכיפורים בו הבין הצבא שיש לו בעיה שנבעה בעיקר בעקבות הכאוס הגדול של המלחמה ועבודה מאומצת ושיטתית של צוות שלמה בן אלקנה (שבמקור היה חוקר משטרתי שנרתם לנושא) אשר רתם עשרות אנשים בדבקות מופלאה ובשיטת לא קונבנציונליות באיתור נעדרי צה"ל בחזיתות השונות. עוד בולטת מהספר הפעילות האינטנסיבית לאחר מלחמת העצמאות ועד תחילת שנות החמישים בהם הצליחה בעיקר הרבנות הצבאית הראשית בראשותו של הרב האלוף גורן לאתר ולהביא לקבורה עשרות רבות של חייל צה"ל שנפלו בקרבות.

עד כמה פעילות יחידות איתן מצליחה גם בהווה זו שאלה שעל הצבא לשאול את עצמו. מידי שנה יש גילויים מעטים ביותר והתמקדות יחידת איתן זו של אכ"א היא בעיקר בנעדרי תש"ח שהוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע. הפעילות עצמה נעשית במשאבים מועטים ומוגבלת ביותר על ידי כללים נוקשים שקובע החוק ונהלי עבודה. בספר מובאות תהיות של משפחות עד כמה הצבא אכן "הופך כל אבן" כפי שנהוג להגיד בטקסים ועד כמה מתקדם נושא איתור נעדרי תש"ח בקצב שניתן לראות בסופו את האור. בספר גילויים לא מעטים לגבי חיפוש נעדרים לאחר מלחמת העצמאות שחלקן נעשו ע"י בני המשפחות עצמן לאחר שנואשו מממצאי הצבא וכמה שהדבר ישמע מפתיע חזרו תופעות אלו גם לאחר מלחמת יום הכיפורים גם אם בהיקפים קטנים בהרבה. לצד תהיות אלו מובאות גם השוואות לנוהג בצבאות עולם כאשר מרבית הצבאות לא עסוקים באיתור נעדרים כלל, חלקם משיקולים תרבותיים הנוהגים בארצותיהם.

לדוגמא בצבאות ערב, ובמיוחד אצל המצרים, הכבוד לחלל הוא להשאירו בסמוך למקום נפילתו. ביהדות כידוע הערך העליון הוא להביא את החלל לקבר ישראל והצורך הזה הוא צורך ודרישה נחרצת של משפחות החללים גם כדי להביא שלווה לנפשם המיוסרת ולהכרה של סופיות המוות והעדר הספקות. בספר דוגמאות של איתור חללים רישומיים שעיקרן טעות רישומית שנמשכה שנים עד שהובהר שאין כלל חלל וניתן לצמצמם את רשימת הנעדרים שעומדת היום על כמאה חללים שמקום קבורתם לא נודע.

בספר דוגמאות לאירועי איתור שונים שחלקם מראים עד כמה אלתור ודבקות במשימה של אנשי צוות איתן יכולים להביא להצלחה גם לאחר שנים רבות של חיפושים ומחקר.

 

 

אולי יעניין אותך גם

An F-15C Eagle assigned to the 493rd Fighter Squadron takes off in support of exercise Point Blank 20-1 at Royal Air Force Lakenheath, England, Jan. 30, 2020. Point Blank is a bilateral exercise that enhances professional relationships and improves overall coordination with allies and partner militaries. (U.S. Air Force photo by Airman 1st Class Mikayla Whiteley)

 

בית הנבחרים של ארה"ב אישר תקציב ההגנה לשנה הקרובה

אישור התקציב מאפשר לפנטגון להתחיל ברכש עשרות מערכות נשק חדשות