הרוסים "אמרו/הבטיחו" -הפער בין המילה למעשה. דעה

מעורבותה של רוסיה בנעשה בסוריה והמהלכים שביצע הקרמלין בשנים האחרונות באזור מראים כי על ישראל לסמוך על עצמה. תא"ל (מיל') ניצן נוריאל על המשחקים האזוריים הבינלאומיים

צילום: AP

עולם הגיאומטריה מאפשר לנו להציץ למבנים מורכבים המקיימים יחסים מתמטיים (זוויות, פרופורציות וכו') לנסח אותן בנוסחאות ,ויחד עם יכולות מחשוב מתקדמים לצד יכולות תלת מימד, בעצם ניתנה לנו יכולת ל"שחק" עם המרכיבים השונים ובכך, לבנות ולפרק מודלים.

נדרשתי להקדמה הזו כדי לנסות ולתאר את אשר מתחולל כיום בפירמידה, הרוסית-ישראלית-איראנית-רוסית  (אפשר להוסיף משתנים נוספים) ועל ידי "משחקים גיאומטריים" לנסות ולהעריך את אשר לפנינו.

אני עומד לטעון שסך כול ההבטחות הרוסיות אינן שוות את הנייר עליהן הם מופיעות - עד כדי כך. וכול הקולות היוצאים מהפגישות באשר הן הם לא יותר מאוויר חם ולכם גם מסוכן.

שלוש הוכחות לכך שלא ניתן לסמוך על הבטחות רוסיות שקיימת בהן מעורבות סורית ואיראנית:

הסכם הוצאת הנשק הכימי בסוריה - במהלך מלחמת האזרחים (להערכתי סוריה תמשיך לדמם עוד שנים רבות) נחתם הסכם, בערבות רוסית, שסוריה תוציא את כלל החומר הכימי שברשותה, היום ברור שלא כך היה והסורים השאירו אצלם חומרי לחימה כימיים. עוד התברר כי הרוסים לא ממש אכפו את הקבוע בהסכם, וכי יתרה מזו הגנו ומנעו כול בדיקה בין לאומית (כולל ווטו באו"ם).

אספקת אמל"ח לאויבנו, תחת הטענה שזה נשק הגנתי - האינטרס הרוסי להמשיך ולמכור כמויות עצומות של אמצעי לחימה (מתקדמים) לאיראן וסוריה מתוך ידיעה שבשלב כזה או אחר יגיע ליידי חיזבאללה, היא עוד הוכחה שה"סיפור" הישראלי לא ממש מעניין את פוטין ואנשיו.

היכולת הרוסית להרחיק את האיראנים - אין יכולות כזאת. אף חייל רוסי לא ילחם על כך, בקשה רוסית (אם תהיה כזו) תיענה בתשובה הנכונה "נתפנה רק עם הסורים יבקשו" - וזה כמובן לא יקרה לפחות לא בשלב הזה.

אז מה הסיפור? מדוע מטריחים עצמם מנהיגים להיפגש, להריץ משלחות לפגישות מצולמות ומתוקשרות? ההסבר לכך נעוץ במשחק הפוליטי הפנימי ובמשחק המדיני הבינלאומי, ובינו לבין המציאות, כפי שמתהווה ברמת הגולן משני צדי הגבול, אין דבר ואפילו לא חצי דבר.

הרצון להוציא את האיראנים מסוריה הוא נכון אבל אינו מציאותי. הרצון לקיים רצועת ביטחון נקייה מאיראנים בטווח של 100 ק"מ, נכונה גם כן, אבל ניתנת להטיה ורמייה באופן קל להחריד שיעמיד אותנו בדילמות מורכבות ביותר.

הסורים כבר הוכיחו בעבר שהם יודעים לבנות מערכים כך שיבלעו בתוך צבא סוריה ויטשטשו את היכולת להפריד. הצבא הסורי במשך שנים ארוכות ארגן לתוכו את צש"פ - צבא שחרור פלסטין שהורכב מפלסטינים תחת המטריה הסורית (שלא עשו בו שימוש כפי ששמרו בקפדנות על רמת גולן שקטה כחלק מהאינטרסים שלהם) וכך גם עכשיו. אנחנו נראה יחידות "סוריות" במסווה שמקורם בחיזבאללה ומיליציות שיעיות וזאת בטווחים המאוד קרובים לגבול.

אם כך על מה המאבק? מעבר למרכיבים הפוליטיים אליהם אין לי כוונה להיכנס, המאבק הוא על יכולות - כלומר איזה יכולות יהיו לכוחות האלה בסוריה שלהבנתם נמצאים שם ברשות ובסמכות.

שאלת טיב הכוחות נשענת ביו השאר על היכולות שלהם - וזה הנושא המרכזי. בנושא זה אין לרוסים שום יכולת השפעה, אלא אם יחליטו להפסיק מכירת נשק מתקדם לסורים ולאיראנים. אל דאגה זה לא יקרה.

ולכן נכון לה לישראל להמשיך, תוך נטילת סיכונים וניהולם, לסכל את הרצון האיראני לבנות יכולות משמעותיות בסוריה. במקביל עליה להמשיך בהערכות הגנתית כך שגם כוחות "חי"ר רגילים", המצוידים באמל"ח פשוט, לא יוכלו להפתיע בחדירה מאסיבית לישראל לצורך כיבוש שטח ולו לזמן קצר הן כדי להביך אותנו והן כדי להחזיר את נושא רמת הגולן לשולחן המשא ומתן.

לבנות על הרוסים נראית לי אסטרטגיה שגויה שבונה גם על מי שלא יכול וגם על מי שלא ממש רוצה.